 |
|
|
|
מבוא
בין מצוינות להצטיינות מערכת החינוך בישראל, בדומה למערכות חינוך אחרות בעולם, מתלבטת לא מעט בשאלה כיצד ניתן לפתח מצוינות. התלבטות זו מלווה בשאלות רבות העוסקות לא רק בדרך לפתח מצוינות, אלא בעצם הגדרת המושג מצוינות. מאמר זה מבקש להציע דרך ייחודית לפיתוח מצוינות, אך בטרם יתואר התהליך, יובהר המושג כפי שהוא נתפס בעיני המחברות. פישר במאמרה (2007) מתייחסת להבחנה בין המושגים "מצוינות" ו"הצטיינות". הצטיינות היא יחסית לאנשים אחרים, מתרחשת במקום, בזמן, בתפקיד ובמצב מסוים (קורס, פעילות) ומופנית כלפי חוץ. ההצטיינות אינה נבחנת בדרך אלא בתוצר הסופי. המשחקים האולימפיים הם דוגמה הממחישה היטב את המושג. ידוע כי על-מנת שספורטאי יוכל להתחרות במשחקים האולימפיים, עליו להגיע לרמת הישגים מינימלית, אשר מתחת לרמה זו הוא לא יוכל להשתתף בתחרויות. כל הספורטאים הישראלים שהתחרו השנה במשחקים האולימפיים באתונה היו אלופים ישראלים שללא ספק נחשבים בעיני כולנו למצטיינים, וכולם הגיעו לאותה רמת הישגים מינימלית שדורשים חברי הוועד האולימפי. חלקם הצטיינו גם ביחס לחבריהם בעולם, אך חלקם כלל לא עברו את שלב התחרויות המוקדמות. האם המשמעות היא שהם אינם מצטיינים יותר? המשמעות היא שהצטיינותם תלויה במשתנים שונים כמו מצב, מקום וזמן, ואיננה ברורה מאליה. הם יכולים היום לזכות במדליית הזהב בישראל, ואילו מחר לא לזכות כלל במדליה, כאשר יתחרו במקום אחר. בארץ מצויות תכניות התערבות המצהירות שמטרתן היא פיתוח מצוינות. בחינת התכניות האלה מעלה כי בחלקן, לפחות, מדובר בהצטיינות ולא במצוינות. נראה כי קיים בלבול בשימוש במושג מצוינות ובהבחנה בין מצוינות להצטיינות - יש המשתמשים במושג האחד אך מתכוונים לאחר. מפתחי התכניות מצהירים על כוונתם לפתח מצוינות, אך למעשה רובם עוסקים בפיתוח הצטיינות, ולכך יש ביטוי בתנאי הקבלה המתבססים על הישגים גבוהים בלימודים הרגילים. רוב תכניות אלה משתמשות במדיה של חומרי למידה כתובים ולא בתכניות מקוונות. הן מתמקדות בתחום המדעים והמתמטיקה ואוכלוסיית היעד (השונה בכל תכנית) נעה בטווחים של תלמידים במערכת החינוך מגני הילדים ועד כיתה י"ב. לעומת ההצטיינות, גונן (1994) מגדיר מצוינות כתהליך יחסי של מיצוי גדל של הפוטנציאל הקיים באדם עצמו. מצוינות היא תהליך פנימי מתפתח, שבכל רגע נתון יש לו ערך מוחלט. כלומר, מצוינות איננה בת-השוואה, והיא תלויה אך ורק באדם עצמו ובפיתוחו האישי ללא גבול. דוגמה שיכולה להמחיש את משמעות המושג היא הסיפור הבא: שרית, סטודנטית צעירה המתגוררת בגבעת שמואל, נסעה במסגרת חילופי סטודנטים לאוניברסיטת שטוקהולם בשבדיה. במהלך הפעילויות השונות נערכה תחרות סקי שלג. שרית, שמעולם לא התנסתה בענף ספורט זה, הודיעה למארגנים כי היא איננה מעוניינת להשתתף, שכן אין לה לא הידע ולא המיומנות הנדרשים. המארגנים הפצירו בה שתנסה, וכך עשתה. כמצופה, היא הגיעה למקום האחרון, לאחר נפילות רבות, אך סיימה את התחרות. בסיום התחרות נערך טקס חלוקת מדליות. שרית נקראה לקבל את מדליית הזהב. היא חשבה שמדובר במהתלה, אך מארגני התחרות הסבירו לה שאמנם הגיעה אחרונה, אך בהשוואה בין נקודת הפתיחה שלה (חוסר התנסות וחוסר ידע קודם) לבין נקודת הסיום (סיום התחרות), היא הגיעה להישג המרשים ביותר. מארגני התחרות דיברו על מצוינות ולא על הצטיינות. ניתן אמנם לפתח מצוינות ולשאוף בו-בזמן להצטיינות, אך ההדגשים הם אחרים. "אתר יותר": דרך הוראה –למידה מקוונת לפיתוח מצוינות אישית מאמר זה מתאר דרך מקוונת לפיתוח מצוינות אישית, ללא קריטריונים התחלתיים לצורכי הגדרת ההצלחה. הרעיון המרכזי מתבסס על תאוריה ייחודית שהותאמה לדרך הוראה-למידה מקוונת יישומית. דרך מקוונת זו נקראת "יותר", תאוריה ייחודית זו מקשרת בין מטרות החינוך, אינטליגנציות מרובות, ערכים, פיתוח תכניות ייחודיות בבתי הספר, הערכה, משוב ובקרה, שיתוף ההורים, ייעוץ והכוון לתלמיד - לקוח המערכת. כל אחד הוא חלק ממערך כולל, ועליו להשתלב ולהיבחן לאור הגדרת המצוינות כפי שהיא מוצגת במאמר זה. מלבד המדיה המוצעת - המדיה המקוונת, תכנית "יותר" שונה מהתכניות האחרות בהיבטים אלה:
|
