מפת הדרכים ביבליוגרפיה על עצמי



 
 סיכום
  ראינו שהצורך בהגדרות חדשות נובע לא רק משילובן הגובר והולך של טכנולוגיות חדשות בידי המורים, אלא גם ובעיקר עקב חשיפתם של התלמידים למקורות מידע רבים ומגוונים. לעתים קרובות חשיפה זו אינה מבוקרת, ובעקבות זאת, הטקסט המסורתי הסגור שוב אינו משמעותי לגביהם. ההגדרה החדשה של אוריינות אמורה לכלול אפוא, לפי גרסה אחת, יכולת התמצאות, ניווט והפקת משמעות ממקורות מידע רבים ומגוונים, לרבות הדמיות והנפשות, תמונות וקולות ואף קבוצות דיון דיגיטליות למיניהן; אינטגרציה של קריאה וכתיבה, הבחנה בין מידע חשוב ובלתי חשוב, תגובות לדואר אלקטרוני; בקיצור - היכולת לתקשר בעידן הבתר-גוטנברגי, בניסוחו של אל-הינדי ( El-Hindi, 1999 ) אין אמנם אחדות-דעים לגבי ההשתמעויות הדידקטיות הנובעות מתפיסה זו, וההצעות להתמודדות הפדגוגית אינן חד-משמעיות. חשוב עם זאת שמערכת החינוך בישראל, והכשרת המורים בראשה, תדע להפיק את הלקחים המתחייבים מהמהפכה החינוכית העוברת על העולם.

לאורך ההיסטוריה המודרנית, החברה המערבית ואיתה מערכות החינוך מיטלטלות בין הגדרות שונות של האוריינות: בין אוריינות מינימליסטית (1) לאוריינות מקיפה, (2) כלומר בין אוריינות יחידה (זו הקרויה פונקציונלית) לבין אוריינות מרובה וחובקת תחומי חיים רבים ושונים.

יש מידה מרובה של הצדקה בגישת הטוענים (דוגמת מיהאי), שהאוריינות שוב אינה זו שהורגלנו אליה במשך הדורות, וכי האוריינות המרובה היא תנאי להישרדותו של האדם בן-זמננו. אלא שגם לטיעון זה יש פן אחר, כפי ששואל סמאלי ( Semali, 2001 ): מניין יימצאו שעות הלימוד לתכנית הגדושה בלאו הכי? ועל כך יש להוסיף: מניין יימצאו המורים שיוכלו להתמודד עם דרישות האוריינות המרובה?

דומה, ששאלה אחרונה זו היא האתגר הדחוף העומד כיום בפני מערכת הכשרת המורים.

אחרית דבר: בכל הדיון המפורט לא נגענו בבעיית ההתמודדות עם ההיפרטקסט - כחלק מחינוכו של האדם האורייני. נושא זה, המהווה אתגר נוסף למערכת החינוך, מחייב דיון נפרד. (3)

 ראש העמוד to_top    חזור to_top
 
1. כזו שהגדירה, למשל, בסוף המאה ה-19, ממשלת ארה"ב: "יודע לכתוב את שמו"
( לפי אנציקלופדיה גרולייר Cockcroft, 2000 )
2. זו הסבורה, שידיעת קרוא וכתוב היא רק הבסיס לאדם אורייני, מעין "נקודת זינוק" בלבד, והוא חייב לנצל ידע זה להרחבת הדעת ולרכישת השכלה מקפת, ברוח האידאל של תקופת הרנסנס ואף לאחריה.
3. וראו בעניין זה מאמרו של כותב טורים אלה ( שראל, תשס"ד ) וכן  פורום הדיונים בהיפרטקסט, העוסקים בסוגיה זו.

 ראש העמוד to_top