מפת הדרכים ביבליוגרפיה על עצמי



 
 האוריינות בתקופה הטרום-דיגיטלית
  יותר מכל נושא אחר, האוריינות היא אולי הנושא המאתגר והשנוי במחלוקת ביותר במערכת החינוך. מדי כמה שנים נושא זה חוזר לשולחן הדיונים בקרב ציבור המחנכים ובמעבדות המחקר של חוקרי החינוך - כמו גם בקרב חוקרי דיסציפלינות שונות, לרוב - בגלגול חדש ( Brookes & Goodwin, 1998 ). הגלגול החדש מופיע לעתים בשם חדש, במתכונת חדשה מבחינת התכנים והצורה ואף במתודה מחקרית חדשה.

הסיבות לכך ברורות: בעבר שימשה האוריינות בסיס ללמידה והפכה להיות התנאי לניעות (מוביליות) חברתית; כיום תפיסת האוריינות החדשה מוסיפה תנאי שלישי. לפי השקפה זו, בעידן המידע וטכנולוגיות העל, האוריינות היא גם תנאי להישרדות, פשוטו כמשמעו: " ארגונים, לרבות מוסדות חינוך ותלמידיהם, שלא יתאימו עצמם לדרישות האוריינות החדשה, נדונים לכישלון בעולמנו המשתנה בהתמדה ובמהירות " ( Leu, 2001 ).ש(1)

 ראש העמוד to_top  ההתפתחות ההיסטורית
  לצורך פרספקטיבה היסטורית, נסקור בקצרה את ההתפתחות שחלה ביחס לאוריינות במחצית השנייה של המאה ה-20 ועד פרוס המאה ה-21.

כברת דרך ארוכה עברה החברה המערבית בטרם הוגדרו דרישות האוריינות החדשה בימינו. הגדרות קודמות נעלמות ואת מקומן תופסות הגדרות חדשות, מחמירות מקודמתן ומרחיבות את תחומיהן. חשוב לציין, שאין לתלות התפתחות זו בגורם יחיד אלא בשילוב של גורמים שונים. כבר הזכרנו לעיל את ה
אכזבות
אכזבות
מהישגי התלמידים במערכות החינוך לשלביו; (2) לכך נוספה הטענה, שהכשרת המורים להוראת ראשית הקריאה ולהוראת "הבנת הנקרא" (Reading Comprehension) הייתה לקויה מלכתחילה ( Brookes & Goodwyn, 1998 ), אך לא פחות מכך תרמו לדרישות ההולכות וגוברות השינויים הפוליטיים והכלכליים, החברתיים והתרבותיים, ובראשם ההתפתחות המדעית והטכנולוגית בעולם המערבי במשך המאה ה-20. ניתן לומר, ששינויים אלה הם שגרמו לאכזבות והולידו את הדרישה לאוריינות פונקציונלית כפתרון אפשרי למכאובי המערכת.

 ראש העמוד to_top  "האוריינות הפונקציונלית" כתרופה למכאובים
  האכזבות מהישגי התלמידים בתכניות הלימודים הקודמות הובילו, בד בבד עם הקריאות לרפורמה בחינוך, לשינויים במינוח. גברה הדרישה להכין את התלמידים לתפקוד נאות בחברה, וכך נולד המונח החדש: "אוריינות פונקציונלית".

אלא שגם מונח זה, כמוהו כרבים שקדמו לו, ניתן לפירושים שונים ולמגוון רחב של הגדרות. ההגדרות השונות משקפות, כמובן, הן את צורכי החברה בכל מקום ומקום ( שריג, תשנ"ה ) והן את הלחץ של השכבה החברתית הדומיננטית, המופעל על מערכת החינוך במקומות אלה. שכן בחברה דמוקרטית אך הטרוגנית, כל קבוצת עיסוק או אינטרסים כיתתיים סבורה שהאוריינות נועדה לענות על צרכיה המיוחדים: הבנקאי סבור, שהיכולת להבין ספח של טופס הפקדת כספים היא ביטוי לאוריינות, הפרסומאי שם את הדגש על הבנת מודעות פרסומת, ובעיני הכומר ההתמצאות בספר התפילה נחשבת לאוריינות פונקציונלית ( Olson, 1996:274 )

ומכיוון שתפיסת הפונקציונליות היא תלוית חברה ותרבות, כפי שאמרנו, אין לתמוה, שההגדרה המינימליסטית של אונסקו לקראת סוף המאה ה-20 , "להבין וליצור משפט [כתוב] הנוגע לחיי יום-יום",(3) לא נתקבלה על דעת הכול, וחינוכאים במדינות שונות, בארה"ב ומחוצה לה, ראו לעצמם זכות להגדיר את המונח לפי ראות עיניהם.

 ראש העמוד to_top  ההגדרות
  וכך אנו מוצאים, מצד אחד, הגדרות המכוונות לתפקוד נאות במקום העבודה, ומצד אחר - הגדרות המכוונות להבטחת התפקוד בחיי היום-יום בכלל; בלשון אחרת, הגדרות של האוריינות האקדמית והגדרות של האוריינות הפונקציונלית.(4)

להמחשה ניתנות כאן הגדרות שונות מהתחום האקדמי ומהאוריינות הפונקציונלית.

" אוריינות אקדמית - [היכולת] לקרוא, לכתוב ולשוחח בשפת האקדמיה, על פי כל המוסכמות של השיח האקדמי. "
Maloney, 2003

" היכולת להבין הוראות ולפעול לפיהן בתחומים כגון: משיכת כספים מהכספומט; משחקי וידאו; שימוש בשירותי מידע אוטומטיים והרכבת צעצועים [לפי ההוראות]... "
O'Donnel et al., 1985

" לזהות את הטענה העיקרית במאמר פרשנות בעיתון; להתמצא בלוח הזמנים של האוטובוס; לדעת לחשב את התשר שיש להעניק למלצר במסעדה... "
דרישות מחלקת החינוך הפדרלית של ארה"ב משנת 1993; על פי: Cockcroft, 2000


מההגדרות השונות של האוריינות בכלל והאוריינות הפונקציונלית בפרט, הדרך הייתה קצרה ל"אוריינות המרובה" שהפכה לשם נרדף ל"אוריינות החדשה", זו שהרחיבה את מגמת הפיצול והפכה ל"אוריינות המרובה".(5)

 ראש העמוד to_top    חזור to_top
 
1. והשוו לכך גם את כותרת מאמרו של ג'ונסון ( Johnson, 1995 ) המשתמש במונח "מיומנויות של הישרדות"
(survival skills).
2. על ההשפעות השונות של הכישלון בקריאה ראו גם לאיון, תש"ס.
3. מובילי הגישה המינימליסטית הביאו כנראה בחשבון את המצב השורר בחלק ממדינות העולם השלישי., וניסוחם משקף מציאות זו.
4. חיפוש במאגרי מידע בעזרת מילות המפתח functional literacy מעלה את תת-סוגי האוריינות הפונקציונלית האלה: Citizenship Literacy, Business literacy, Family Literacy, Health Literacy.

לעומתם, אנציקלופדיה גרולייר ( Grolier, 2000 ) ממיינת את האוריינות הפונקציונלית לשלושה תת-סוגים:
" The principal types of functional literacy are cultural, critical, and workplace. "
5. קולות דומים החלו להישמע גם אצלנו, כאשר האוריינות ביחיד הפכה ל"אוריינות מרובה" (ראו בפרק הבא, האוריינות החדשה או המרובה), במקביל לדרישת ה-multiliteracies שעלתה בספרות המחקר במקומות שונים בעולם.


 ראש העמוד to_top