מפת הדרכים ביבליוגרפיה על עצמי



 
 השלב הנוכחי: האוריינות החדשה או האוריינות המרובה
 

גורמים, מאפיינים והגדרות

"שעת חירום"
תהליך הפיצול של האוריינות שהחל כבר בשלב הטרום-דיגיטלי של האוריינות, בעיקר כאשר עלתה הדרישה ל"אוריינות פונקציונלית", הלך והתעצם עם הופעת הדרישה לאוריינות חדשה. וכך אנו מוצאים בצד המונח "אוריינות חדשה" ביחיד, גם ביטויים כמו - "אוריינויות חדשות", ברבים ( Leu, 2001 ) או "אוריינות מרובה" ( New London Group, 1996
ובעברית: גבעון, תשנ"ה )

   "אוריינות חדשה" - מהי?
  כדי להבין את הרקע לצמיחתה של האוריינות החדשה נציג תחילה את הההסברים השונים ואת ניתוח הגורמים המשמשים הצדקה לשינוי ההגדרה של האוריינות - כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות הענפה העוסקת בנושא זה; בתוך כך נציג ניסיונות והצעות להגדיר את האוריינות החדשה ואת הדרישות הכרוכות בכך.

בפרק הקודם ("האוריינות הטרום-דיגיטלית") הזכרנו בתמצית את גורמי החיפוש להגדרות חדשות של האוריינות. בפרק הזה נרחיב על כך את הדיבור - כרקע להבנת השלב הנוכחי של האוריינות (האוריינות ה"חדשה"- ה"מרובה"). סקרנו את הגורמים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של התקופה שהפנתה עורף להבחנות קודמות. כאן נתמקד בגורם העיקרי, מהחשובים בהם לדעתנו: השפעת הטכנולוגיה וספיחיה. נציג כאן גישות אחדות המתמקדות בהבנת התהליכים המתרחשים בחברה בת-זמננו, עידן המידע והטכנולוגיה, תהליכים שהשפעתם מרחיקת לכת גם על הרגלי הצריכה התרבותית של המבוגרים, אך שבעתיים - על הילדים ובני הנוער.(1)

כמבוא לדיון זה נפתח בגישה המיוחדת הבאה לידי ביטוי בהתייחסותו של אולסון לבעיית האוריינות החדשה. אולסון ( Olson, 1996 ) , המסתמך על תפיסה שמקורה אצל סטוק ( Stock ) משנת 1983, טוען שאוריינות היא תלוית חברה ותלוית תרבות, שכן המעורב בתהליך הקריאה והכתיבה משתתף ב"קהילה טקסטואלית" (textual community), המתייחדת באופן שבו חברי אותה קהילה קוראים ומפרשים טקסטים.(2)

בהתבססו על תפיסה זו טוען אולסון, שלא די לדעת קרוא וכתוב כדי להיקרא אוריין; שכן אוריינות פירושה, היכולת לקחת חלק בשיח הקהילתי, כלומר: לדעת להבחין בין טקסטים חשובים יותר וחשובים פחות, לדעת את אופני הקריאה של טקסטים אלה ואת דרך פירושם; ואף לדעת כיצד ליישם ידע זה בשיחה או בפעילות חברתית (עמ' 273). ומכיוון שלכל קהילה טקסטואלית כזאת הגדרות אחרות של אוריינות, לפי צרכיה היא, גם "האוריינות הפונקציונלית" - כך טוען אולסון - אינה אלא אוריינות פונקציונלית יחסית, המשרתת את צורכי אותה קהילה טקסטואלית אך לאו דווקא את צרכיה של קהילה טקסטואלית אחרת (ראו הדוגמאות בפרק הקודם על הבנקאי, על הכומר וכד'). יש כאן אפוא ערעור על התפיסה המונוליטית של האוריינות הישנה, שלפיה אדם אוריין הוא איש בעל השכלה רחבה ( highly educated individuals, כניסוחם של ברוקס וגודויין, Brookes & Goodwyn, 1998 ), הנרכשת לפי התכנית של הגימנסיה הקלאסית הישנה.

 ראש העמוד to_top  מאפייני התקופה והשפעתם על דרישות של אוריינות
  המאפיין הבולט והעיקרי של תקופתנו הוא השתלטות המדיה הוויזואלית המוחשית (הטלוויזיה והאינטרנט) על חיינו. קצב ההתפתחות הטכנולוגית גורם לכך, שאופני ההבעה וערוצי ההבעה שבהישג יד האוכלוסייה מוכפלים מדי פרק זמן קצר. לעובדה זו, שפירושה המעשי הוא כי המדיה והמידע בימינו כרוכים זה בזה ואינם ניתנים להפרדה ( Kist, 2000 ), נודעת השפעה על הצריכה התרבותית. פועל יוצא מכך:
  • האופנות(3) הדבורה של המדיום המוחשי (הטלוויזיה והאינטרנט) דוחקת את רגלי המדיום הוויזואלי המופשט והכתוב (הספר שבדפוס, העיתון וכד').
  • הולך וגדל הפער בין החינוך והלימוד בבית הספר (המבוסס עדיין בעיקר על תרבות הדפוס) לבין הסביבה החינוכית והלימודית שמחוצה לו (המדיה ושאר אביזרים של הטכנולוגיות החדשות). ההגדרות הישנות של האוריינות שוב אינן עונות על צורכי החברה בימינו
    No Longer
    Mihai - No Longer
    שMihai, 1997 ). הסיבה לכך היא, שככל שצומחות טכנולוגיות חדשות, כך משתנה אופי האוריינות. לכן, בכל הגדרה יש להתחשב במעבר מהספר המודפס אל האמצעים הטכנולוגיים הנפוצים בתחום צריכת אמצעי התיווך של המידע ( Corio, 2003; והשוו גם: Leu, 2001; שOberg, 1993; ש Kist, 2000; שSemali, 2001; שDownes, 2002)
מכל האמור עד כה עולות מסקנות לגבי ההגדרות של האוריינות החדשה ודרישותיה. המסקנות הנובעות משפע ההגדרות, שספרות המחקר גדושה בהן, באות להרחיב את הדרישות הקיימות. חלק מההגדרות הללו מדגישות את ההיבט הפונקציונלי ("כישורי חיים"), ואחרות נשארות במישור התאורטי- הפילוסופי.(4)

 ראש העמוד to_top  לקט (מקרי) של הגדרות
 
  • " אוריינות פירושה: הערכה של המידע ושימוש במידע על ידי שילוב בין מידע לסוגיו ומדיה לסוגיה, לרבות: ספרי תמונות, ספרי לימוד, חדשות בטלביזיה, משחקי וידאו. " ( Oberg, 1993 )

  • " אוריינות בימינו היא היכולת לתת משמעות ל"טקסטים" מסוגים שונים ולנווט ביניהם. "טקסטים" אלה הם ערוצי מידע שונים הכוללים: הדמיות והנפשות, צליל ותנועה ואף קבוצות דיון. " ( Kist, 2000 )

  • " אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, להאזין ולדבר, לנתח, להעריך ולהפיק תקשורת באמצעים מגוונים, הכוללים דברי דפוס, תכניות טלוויזיה, מוזיקה וסרטים, וידאו, רדיו, היפרטקסט ואמנות שימושית. " ( Semali, 2001 )
נראה שהמכנה המשותף למרבית ההגדרות הללו(5) הוא ההכרה במגוון אמצעי התקשורת והעברת המידע, שיכולת השימוש בהם היא מיסודות האוריינות בת-זמננו.

גישה שונה מההגדרות ה"סגורות" הללו ניתן לראות בגישה ההתפתחותית להגדרות הטוענת, שכיוון שדרישות החברה נמצאות כל הזמן בתהליך של שינויים, כל הגדרה של האוריינות חייבת להיות תהליכית ולא סופית; תהליך זה מתמשך ומשתנה בהתמדה לאורך כל החיים ( Brookes & Goodwin, 1998ש; Leu, 2001 ).

לנוכח ההגדרות השונות, אין לתמוה על כך, שהתפיסה החדשה של האוריינות אינה מצטמצמת באוריינות אחת, אלא היא רואה בחינוכו של האדם צורך להשיג יכולת שליטה ב"אוריינות המרובה", או בשמה האחר "אוריינות מרובת פנים" (multiliteracies) המשמשת מצע לתהליך של התפצלות מתמדת ושל הסתעפויות נוספות. עקבותיה של התפצלות זו ניכרים בבירור גם בספרות המחקר בעברית. עדות לתהליך זה של התפצלויות והסתעפויות ניתן לראות אם נשווה בין "האוריינות מרובת הפנים" של
גבעון
גבעון
(תשנ"ה) לבין "
יורם עשת
האוריינות הדיגיטלית
" של עשת (תשס"ג). בעוד שגבעון מונה תשע אוריינויות, בהן שתיים בלבד ("אוריינות אלגוריתמית" ו"אוריינות טכנולוגית") עשויות להיחשב תוצרי העידן החדש, הרי שעשת מתמקד ב"אוריינות הדיגיטלית" , שממנה מסתעפים חמישה תת-סוגים נוספים. ללמדך: ככל שחולפות השנים, והטכנולוגיה לובשת צורה ופושטת צורה, כך גובר הצורך בהבחנות נוספות ובדרישות אורייניות חדשות.

הדיון בסוגיה זו של האוריינות המרובה מעלה שאלה מרכזית: מה הן ההשתמעויות למערכת החינוך ולהכשרת המורים?

 ראש העמוד to_top    חזור to_top
 
1. בכל הדיונים הללו קיימת הסכמה בעניין אחד הנוגע לאוריינות החדשה. הסכמה זו באה לידי ביטוי תמציתי בניסוח של מיהאי ( Mihai, 1997 )
2. מתבקשת מאליה ההשוואה לפרשיות ידועות בתולדות ישראל: המחלוקות בין כיתות שונות ביהדות, עקב הבדלים בגישה לפרשנות כתבי הקודש. מחלוקות אלה גרמו לא אחת לפילוגים ולפרישה מהזרם העיקרי (כגון: הצדוקים, הפרושים וכת מדבר יהודה; הקראים והרבניים). כל אחת מכיתות אלה הפכה ל"קהילה טקסטואלית" שהתייחדה מיריבתה בגישתה הפרשנית.
3. "אופנות" - תרגום המונח Mode.
4. דיון נרחב בהגדרת האוריינויות החדשות ( ראה גבעון תשנ"ה ןתשנ"ט; והשווה גם: בן-דב, 2000 )
5. הגדרות נוספות - במאמרה ההיפרטקסטואלי של קפלן ( Kaplan, 1995 )

 ראש העמוד to_top