חלופות בהערכת הישגים-פורום

 

 

 

 

חלופות בהערכת הישגים- תשסא

 

 

 

 

פרום משלים לפגישות הכיתתיות בקורס חלופות בהערכת הישגים

 

 

 

כיתה קטנה?! מאת י’

22/12/2000 22:59

 

בעקבות הצפיה בסרט. הועלתה השאלה כיצד בארץ ניתן לעבוד באופן דומה כשמספר התלמידים בכיתה הוא בין 30-40. ועל מנת להגיע למצב של למידה יעילה מספר תלמידים בכיתה לא י’ה על 20. ובכן בבית הספר בו אני מלמדת אוחדו מספר כיתות, כךך שבכל כיתה יש 40 תלמידים אך יש כיתות ריקות. לכל כיתה ישנה כיתה הצמודה לה (בחלק מהמקרים ישנה דלת בין שתי הכיתות) והלמידה מתבצעת לעיתים באופן הבא: הכיתה מחולקת לשניים. 20 תלמידים נשארים בכיתה ו20 תלמידים עוברים לכיתה השניה. המורה למעשה מתניידת בין שתי הכיתות. הדבר אפשרי כאשר הלמידה אינה פרונטלית או פרונטלית בחלקה. במקרה שאין כיתות פנויות ניתן להפנות קבוצות של לומדים למסדרון. בבית ספר "נצנים" בתל אביב הפכו את הרחבה הפנימית של בית הספר למ’ "אולם למידה" ברחבה מפוזרים שולינות וכסאות ובאפשרות המורה להוציא את התלמידים לרחבה הזו. עוד שמעתי שבעזרת פרגוד אפשר לחלק את הכיתה לקבוצות לומדות קטנות. הפרגוד למעשה חוצץ בינהן ויוצר אינטימיות. עלי לציין כי נהנתי מאוד מהצפייה בסרט ואני מקווה כי בשנים הקרובות יכשירו מורים וגננות רבים ככל האפשר בנושא (רק יש לדאוג לתגמול הולם אחרת. . .) בשנה שעברה בחאד הגנים בהם עבדתי הגננת דאגלה שלכל ילדיה "יומן" אותו הוא כותב/מקליט בעזרת ההורים. עלי לציין כי בגן זה (שאינו נבדל מאחרים מבחינת חתך האוכלוסיה) שפתם של הילדים הייתה עשירה יותר, הילדים היו יצירתיים יותר ואלימים הרבה פחות. אני לא מצביעה על קשר ישיר, אבל קשר כלשהו קיים. בעקבות הצפייה בסרט עלו לי כמה שאלות, עליהן אשמח לקבל תשובות: 1. מה מקומו של התלמיד המתקשה או תלמיד שמוגדר כלקוי למידה. אחד מהקשיים של תלמידים מתקשים הו בכתיבה , בסדר בארגון, בזכרון, בהתחברות לרגשות כיצד באפשרותם לערוך פרוטפוליו ולכתוב רפלקציה? האם הקלטות מילוליות ושכתוב מבחוץ אפשרי? מספיק? 2. היות שעריכת פורטפוליו וכתיבת רפלקציות דורשות זמן רב ואנרגיה מרובה, האם הדבר נעשה לפיכך בכיתה? בבית? 3. לא שמתי לב וייתכן והייתה התייחסות, באיזה שלב המורה נחשף לרפלקציה אותה כתב התלמיד? בסוף התהליך - יכול להיות מאוחר מידי, בתחילת התהליך - התלמיד עוד לא יודע מה רוצים ממנו? באמצע?- באמצע התהליך חווים בדרך כלל את הקשיים ואת התסכולים וזעם רב יוצא. זהו להפעם חג שמח. י’

 

 

הערכת רפלקציה בנושא-הלמידה כרשת מאת י’

21/12/2000 23:28

 

הערכת הרפלקציה לשיעור מתאריך 21/11/2000 לכל אדם יש מוטו בחיים. אחת מאבני היסוד שלי היה מאז ומתמיד לחשוב צעד אחד קדימה, ולנסות (בהנחה שאי אפשר תמיד להצליח בכך) להצליח למנוע\להימנע ממצבים בעייתים\ מסוכנים. הסיפור, שמלווה אותי בהקשר לכך הוא: סירה טבעה בים. אריסטו אמר, בהקשר לכך, שהכל עניין של גורל. לעומתו, אמר הרמב"ם, שלו היה הקברניט בודק את מזג –האויר,גובה הגלים וכיו"ב ,קודם להפלגה, יכול היה האסון להימנע. מכאן, יש לחשוב לפני כל צעד משמעותי בחיים. זאת ניתן לעשות ע"י מודעות,ביקורתיות,שיפוט,הערכה,ניתוח-מצב והסקת מסקנות. לכאורה, ניראה, כי הנ"ל הוא לא בהקשר למטלה. עבורי, התייחסות אישית זו מסבירה , כי תהליך הרפלקציה מוטמע אצלי בתהליכי מחשבותיי, כאדם. בתחילת השנה נחשפתי לנושא חדש לחלוטין עבורי-הערכה חלופית. מושגים כמו רפלקציה,קוגנטיביות מטה- קוגנטיביות וכיו"ב היו מושגים ,שידעתי את משמעותם באופן כללי ולא בהקשר להערכה חלופית. כעת, משהתבהרו "שמי" הקורס עבורי אני חשה, שעברתי תהליך של מודעות ותהליך של מטה-קוגניציה במהלך הרפלקציה על שלביה השונים. הדבר בא לידי ביטוי ביכולתי להסתכל על הרפלקציה "מלמעלה", ובמקביל להסתכל כך על כל התהליך הלמידה כרשת. בחינת הרפלקציה לפי סולם להערכת איכות הכתיבה הרפלקסיבית (במקביל להתייחסות לקטגוריות, שהנן חלק מתהליך הרפלקציה). 1 .חזרה על הנאמר במילים של הכותב, ארגון מחדש ושינוי מוקד כחלק מהקוגנטיביות שברפלקציה: - הגדרת היעד בו תעסוק הרפלקציה:הרשת כמטאפורה ללמידה. -קישור לידע קודם תוך שימוש באנאלוגיות ומטאפורות: התייחסות אישית שלי ברמה האסוציאטיבית למטאפורת הלמידה כרשת, וקישורה לראייתי את הלמידה לפני קיומו של הדיאלוג הקבוצתי. -התייחסות לרעיונות מרכזיים, שהועלו בכיתה תוך כדי ארגון המידע, יצירת הכללות ומיזוג הידע הקיבוצי: קיבוץ הרעיונות ש"נזרקו" לחלל הכיתה תחת כותרות ,הקשורות ללמידה. -בחינת הנושא מהיבטים שונים במקביל להבעת עמדה אישית כלפי הנושא תוך הבעת ביקורת, שיפוט והערכה :התייחסות למשמעות המטאפורה של הלמידה לפני הדיאלוג הקיבוצי ולאחריו. היכולת לראות את השינוי, שחל אצלי בראיית מטאפורת הלמידה: ממטאפורה מצומצמת למטאפורת למידה מורכבת, רב- מממדית. תהליך, המעיד על ראייה ביקורתית וניתוחית. 2. ניתוח והצעות ליישום תוך כדי הערכה ביקורתית והמשגה כחלק מביטויי הקול האישי והמטאקוגנטיביות: -ראיות להתפתחות אישית, ייחודית לכותב תוך התבוננות פנימית והצגת נושאים משמעותיים ללומד: התייחסות לתהליך ראיית המטאפורה מבעלת משמעות מצומצמת למשמעות רב מממדית. על כך מעידה גם היכולת להצביע בצורה בהירה באילו נקודות הוסיף\העשיר אותי הדיאלוג הקיבוצי, בהקשר של הלמידה מחד וההוראה מאידך. -זיהוי הדבר, שקידם הבנה במקביל למעקב אחר הלמידה. זאת בצורת דיאלוג פנימי תוך כדי מודעות לעצמי כלומד, לדרישות המטלה ולאסטרטגיות למידה:התיחסות לדיאלוג הקיבוצי תוך כדי הבנה ,כי הוא התורם להעשרת הידע האישי. יתר על כן, הוצאת "ערך מוסף" מהדיאלוג או יותר נכון מהמטלה מעידה על ראייה ב"גדול" את תפקיד הדיאלוג כחלק מתהליך הלמידה ו\או הלימוד כתופעה חברתית. זאת,למעשה,המשמעות האישית שלי, שנתתי לדיאלוג אישי וקיבוצי בפרט ולמטאפורת הלמידה בכלל. לסיכום, לעניות דעתי, איכות הכתיבה של הרפלקציה עונה על כל הקריטריונים. יש כאן התייחסות לשלושת שלבי הרפלקציה (מחשבה\דיאלוג פנימי לפני, בזמן ואחרי תהליך הרפלקציה) כמו כן,הרפלקציה עונה על הקריטריונים גם במישור הקוגנטיבי והמטה-קוגנטיבי . מכאן, לעניות דעתי,הרפלקציה הנו "תוצר" למידה, שהשיג את מטרותיו. כמו כן,הרפלקציה ענתה על קריטריונים מוטיבציונים,שבאו לידי ביטוי בנכונות לעסוק בהתבוננות פנימית,סקרנות,פתיחות,הצבת מטרות למידה ןייחוס ערך למטרה. כאמור, בתחילת השנה ,"עננה" ריחפה מעל משמעות הערכה חלופית בכלל ומשמעות הרפלקציה בפרט. כעת אני חשה, שעמדתי על מהות הרפלקציה,תהליכיה,מטרותיה והשלכותיה. למעשה, גיליתי כי הרפלקציה הנו תהליך שגור יומיומי עבורי. לאור כל זאת, תחושתי האישית היא שחסר ברפלקציה שלי ממד רגשי, שמתאר את הרגשות לפני, בתוך ואחרי התהליך הרפלקטיבי, כפי שעשיתי במהלך רפלקציה זו. יש להדגיש , כי ציון אלמנט רגשי ברפלקציה תלוי בנטיותיו של הכותב, ואינו חלק מסולם הערכת איכות הכתיבה הרפלקטיבית. אלמנט נוסף, שאפשר היה להרחיבו ברפלקציה הוא השלכות מעשיות למסקנות של הרפלקציה. כוונתי היא לכך, שיש להיות מודע להיותה של הלמידה תהליך, ולפיכך מטרת הלמידה היא ללמד את התלמיד כיצד ללמוד. זאת למרות שבתיכון יעדי הלמידה וזמני הלמידה מכוונים למטרה אחת ויחידה-הבגרות. אין ספק, כי עברתי חבלי לידה בתהליך הבנת מהותה של הרפלקציה. כעת, אני חשה, שעברתי תהליך זה בהצלחה. יתר על כן, אני חשה, שהפקתי "ערך-מוסף" מתהליך הרפלקציה, ממסקנות הרפלקציה ומהשלכותיה. בברכה, י’

 

 

אנטלגנציה ריגשית -המפתח להצלחה בחיים מאת י’

17/12/2000 23:55

 

הציור של ח’ והשיר של ז’ מתקשרים לי ,להפליא, לספר "אינטלגנציה ריגשית" מאת:ד"ר דניאל גולדמן. הטענה של ד"ר גולדמן היא ,שיכולות הנרכשות בתקופת הילדות מבטיחות הצלחה בחיים יותר ממבל.ח האינטלגנציה המקובלים. הוא מוסיף ואומר ,כי הלקחים ,שילדים מפיקים מחוויות, שאליהן הם נחשפים מעצבים אותם ומשפיעים על מידת האינטלגנציה הרגשית שלהם. במושג אינטלגנציה רגשית כולל המחבר: מודעות עצמית,שליטה בדחפים,התמדה ,מוטיבציה וכשירות חברתית. המחבר מדגיש ואומר,כי מי שהוא בעל אינטלגנציה ריגשית גבוהה יקיים מערכות יחסים בינאישיות טובות יותר ויצליח במקום עבודתו. הנ"ל בהחלט נקודה למחשבה להורים הצעירים שבינינו; למורים שבינינו ולכולנו, לומדי הקורס, שנושאו הערכה חלופית. ן

 

 

תגובה לציור של ח’ מאת י’

17/12/2000 23:13

 

אין ספק,כי הציור,שהציג ח’ הנו ציור, שגורם לך קודם כל לחשוב.שכן.משהו לא מסתדר בתמונה:אולי זה השילוב של כתיבה ביד ימין במקביל לכתיבה ביד שמאל;אולי זו תנוחת היד הלא שגרתית וכיו"ב. בהקשר לנושאים, שהועלו בפורום משמעות הציור התחילה להתבהר עבורי או יותר נכון עמדתי על ייחודיותו של הציור. הצייר ניסה ל"קרא תיגר" על התפיסות המקובלות,על הדיעות המקובלות לגבי יכולות, כישורים.זאת ע"י ציור לא שיגרתי. הצורה בה נקט הצייר להעביר את רעיונו היא בהחלט מקורית. ניתן לאמץ את הרעיון הנ"ל כאסטרטגית הוראה ללימוד נושא,לכאורה נדוש\ברור מאליו.

 

 

ETS מאת ר’

17/12/2000 0:29

 

הe.t.s - - educational testing service . זהו האתר של המרכז הארצי למבל.חם בחינוך בארה"ב. הארגון הוא מלכ"ר , הוא מעסיק כ2000 אנשים,מהם כ120 חוקרים בתחומים שונים שהעיקריים בהם הם פסיכומטריקה וסטטיסטיקה,בין מבל.חו המוכרים יותר הם ה SAT המקביל לפסיכומטרי והGRE שהוא מבחן מיון לתואר שני. באתר ניתן למצוא מידע על המבל.חם השונים המפותחים באירגון. כמו כן ניתן למצוא בו מידע לקהלי יעד שונים :לתלמידים, הורים ,מורים, חוקרים ואנשי ניהול. נושאים לדוג': המעבר בין השלבים השונים במערכת החינוך: המעבר לתיכון, המעבר לאוניברסיטה ,הכוונה למקצוע. דוג' למאמרים: יתרונות הטכנולוגיה להתמודדות עם בעיות התקפות. מהם הגורמים המשפיעים ביותר על איכות המורה וההוראה.

 

 

אתר www.enc.org/topics/assesment מאת ע’

12/12/2000 11:38

 

באתר הנ"ל קיים חומר רב בנושא חלופות בהערכה ונושאים במתמטיקה לK-12 , אנפורמציה ועדכונים מתמשכים במגוון רחב של נושאים מתחום החינוך, המדע בתחום ביה"ס והכיתה . באתר קישורים רבים למקורות בתחום ההערכה.קיימים גם סקרים המתיחסים לפעילות ההוראה ש"הגולש" יכול ליטול בהם חלק ולהצביע , למשל סקר בנושא שימוש באינטרנט בלימוד מתמטיקה. להלן דעות שעלו במאמר שנכתב ע"י Willim E תחת הכותרת : מבל.ח הישג סטנדרטיים והערכה חלופית מדיניות ההוראה שבנויה בד"כ על מבל.חם מפריעה לתהליך הלמידה ולהערכה והיא לא מביאה תועלת . כיום חוקרים בתחום החינוך מתיחסים לאסטרטגיה של הערכה חלופית שבה המורה "משגיח" על ביצוע התלמידים ויוצר יחסים אישיים עם התלמידים ונותן להם ליטול חלק בפעולת ההערכה ע"י בנית פורטפוליו כאל האסטרטגיה האידיאלית . המחבר חושב ששילוב שתי השיטות הנ"ל עוזר למורה להערכת הידע , המיומנות והיכולת אצל תלמידיו בצורה יותר טובה. ובמשפט אחד המחבר אומר שעל המורה להשתמש בשיטות מגוונות על מנת להעריך את תלמידיו כולל שיטת המבל.חם .

 

 

מורה רפלקטיבי מאת ע’

12/12/2000 1:1

 

במהלך ההוראה עובד המורה בשני מישורים : מישור התכנית שתכנן מראש ומישור התהליך המתממש בפועל. ההתיחסות לתוכנית ולביצוע והרגישות לפערים ביניהם, החשיבה המלווה אצל המורה את מה שהוא עושה והיכולת להבין מה שקורה בפועל , תשומת הלב המתמדת לתגובות התלמידים , מורה הנמצא עם יד על הדופק לגבי המתרחש בכיתה ולגבי הצצרכים האמיתיים של תלמידיו או חלק מהם הוא מורה רפלקטיבי להדים שהוא אוסף ללא הפסק מן ההתרחשויות - כל אלה הם נחלתו של מורה רפלקטיבי והם לא קיימים אצל מורה נוקשה הצמוד לתוכניתו ולמערך שהכין מראש.

 

 

פתוח להפתעות מאת ט’

12/12/2000 22:46

 

נדמה ששון, שדיבר על המורה הרפלקטיבי, התייחס לנושא של המוכנות להיות מופתע. זה רעיון מאד יפה בעצם, מורה המחפש את הלא שגרתי המפתיע, ומסוגל להיות מופתע, בעצם כזה הלומד כל הזמן- גם מתלמידיו.

 

מספר קריטריונים שעלו בדעתי מאת ד’

12/12/2000 0:18

 

מספר קריטריונים להערכת יומן למידה: · החשיבה הרפלקטיבית שהופעלה במהלך הכתיבה · השימוש במושגים שנידונו בשיעור בהקשרים שונים · מסקנות שהסקנו בהתייחס ללמידה · החיבור של המושגים החדשים להתנסויות קודמות · הביקורת כלפי החומר הנלמד · מודעות להתפתחות ההבנה העצמית בנושא הנדון · שימוש במשפטי מפתח

 

 

תגובה לס' -על הפתיחות מאת י’

11/12/2000 22:50

 

ברצוני להמשיך את דבריך ע"י התייחסות לדיואי: "בעיני דיואי פתיחות התמסרות לבחינה עקבית של העצמי,אחראיות ויושר אינטלקטואלי הם חלק בלתי נפרד מעולמו הרול.ח של ההוגה הרפלקטיבי". זילברשטיין,מ,(1998).רפלקציה בהוראה ציר מרכזי בהתפתחות המורה.

 

 

רפלקציה מאת ש’

11/12/2000 22:23

 

מתוך הקרטריונים שהעלנו בשיעור האחרון ובחלקם נמצאים גם באתר, לדעתי רפלקציה , זה כל דבר שאני חושב ועושה בו זמנית מתוך נסיון מצטבר, ואני רוצה להסביר את דבריי...לדוגמא: למבחן כלשהוא במקצוע צריך ללמוד, אם לא , הסיכוי הוא שנכשל, ישנה כאן לדעתי איזו רפלקציה איזו חשיבה שבה נבחנת יעילות התגובה להשגת המטרה והיא ההצלחה במבחן. או שהמורה טענה שאני תלמיד לא טוב, המסקנה הנובעת מדבריה, במידה ואני חושב , היא לנסות לשפר ולפעול להשגת המטרה - נעשית כאן שוב חשיבה רפלקטיבית. חלק גדול מהמחשבות שלנו נעשית לדעתי, ע"י חשיבה רפלקטיבית מתוך שיקול דעת מסויים , אני יכולה לתת המון דוגמאות מחיי היום יום שלנו שלפעמים אנו לא מודעים לה, שהיא חשיבה רפלקטיבית. לפי (villar'1994)רפלקציה היא חשיבה שאנו מפעילים ביחס לפעולותינו ולגורמים המניעים אותם . אני חושבת שלכל אדם יש מין הרפלקציה, ביחס לפעולות שהוא מבצע בחיי יום יום.

 

 

תגובה לשרה -על הרפלקציה מאת י’

11/12/2000 23:15

 

שרה,אני מסכימה איתך על כך,שכל אדם מבצע רפלקציה בחיי היום יום.אני חושבת ,שתהליך הרפלקציה קשור לחיפוש אחר משמעות בחיים.תהליך שהינו דומינאנטי בתקופתנו. לכך התייחס זילברשטיין:"האדם מטבעו הוא ייצור רפלקטיבי המסוגל להיות בעת ובעונה אחת גם הסובייקט החושב,ה"אני" הפועל וגם האובייקט הנחשב,"האני",המשמש מושא למחשבותיו." (זילברשטיין,1998)

 

קרטריונים להערכת הרפלקציה מאת ש’

11/12/2000 22:41

 

מתוך האמור לעיל, הקרטריונים שמצאתי לנכון בתמצות הם: 1. חשיבה- חשיבה רפלקטיבית, חשיבה עצמית 2.יישום- משימות או תהליכים. 3.פתיחות- לנעשה סביבנו . 4.ביקורת- שיקול דעת בעל ערך חברתי, מוסרי ותרבותי.

 

 

ממדים להערכת רפלקסיה מאת ז’

11/12/2000 22:17

 

יומני למידה – איכות כתיבת יומן ממדים לכתיבה רפלקטיבית (נאסף ונכתב מפי תלמידות חינוך מיוחד מכללת אורנים) 1. הרחבה: המשמעויות של ההתנהגות והפרשנות שלהן. בלי הפרשנויות אין משמעות להתנהגות. ההקשרים השונים של ההתנהגויות. ראייה מנקודות שונות בהקשרים שונים והפרשנות והניתוח של כל הקשר. תוך שימוש בעובדות, ביישום מושגים ובהעמדה במבחן השערות, ביקורתיות, ספקנות. הבהרה, הסבר, פירוט ומתן דוגמאות של אמירות כלליות של "סיסמאות". תיאור תהליך שעובר הכותב. 2. דיוק: דיוק ושימוש נכון במושגים , פירוט והבהרת המושגים. הוכחת האמירות, תוך שימוש במקורות מידע מגוונים: מאמרים, עמיתים, הרצאות וכו'. שימוש בניסוחים מדוייקים. 3. הבנייתיות: שימוש בידע קודם- העלאה למודעות את הידע הקודם. זה יכול להיות לגבי סכמות מוטעות או סכמות נכונות. התייחסות וציון הידע החדש. אבחנות חדשות כתוצאה מהתהליך הרפלקטיבי. 4. עושר וגיוון מקורות מידע: שימוש במקורות מידע- מאמרים, שיעור, מורים, עמיתים. 5. ממדי מושכלות: רגישות להקשר, ביקורתיות וספקנות, אבחנות חדשות, נקודות מבט שונות. 6. פיתוח חשיבה: שאלות חשיבה פתוחות, חשיבה מסדר גבוה: ביקורתיות, ספקנות, הערכה וכו'. 7. ביטויים למטה קוגניציה. 8. יישום, דרכים ליישום והפקת לקחים. 9. קישור בין דברים שקרו בעבר.

 

 

המשך התייחסות לרפלקסיה מאת י’

11/12/2000 23:35

 

ז’. היות שעד לפני שלוש שנים חבשתי את ספסלי המכללה וכתיבת יומנים ולפיכך רפלקסיות אינם זרים לי. מצאתי לנכון להציג תהייה מסויימת שעלתה במסגרת הקבוצה עימה אני למדתי. היות שכאשר כותבים יומני למידה עלינו להתייחס למאמרים להרצאות כלומר למגוון של כתובים. מצאנואת עצמינו מסים להתאים מאמר זה או אחר לרפלקסיה ולעיתים הדבר נראה לי (כשאני מעלעלת בחומר כיום) קצת מלאכותי, מובנה מידי ולא בהכרח קריא. האם לדעתך ניתן לנטרל את המלאכותיות שבכתיבה? כמו כן כאשר מרפלקטים יש להתייחס למטרות, לדרך ניסוח המטרות ופה אני מוצאת קושי. ידוע לי כי קיים מסמך המתייחס לפעלים שצריך להשתמש (הרי פועל למטרת השיעור שונה מפועל למטרה קצרת טווח). בנוסף עלי לחזק את הסעיף בו דברת על דיוק ושימוש נכון במושגים הקיימים. עלי לציין כח כדאי להוסיף גם "כתיבה ענינית" אחרת (מנסיון) יוצא מ’ סיפור ארוך ולא תמיד מענין במיוחד. (אולי המילה מיקוד תהיה בהירה יותר). שאלה אחרונה לי: האם כאשר הסטודנטים נדרשים לנתייחס למקורות מידע, האם עליהם לאתר את המקור או שהם לוקחים זאת מתוכנית הקורס (סלבוס) או שנעשית אינטגרציה בין השניים. פשוט מעניין אותי בתור אקס-סטודנטית האם הסטודנטים נוהגים להשתמש באינפורמציה שנתנה להם או שהם גם תרים אחרי ידע והאם אתם נהוג להתייחס לאותה אינפורמציה חדשה באופן שונה? תודה י’

 

אתר http:// www.wested.org מאת י’

11/12/2000 22:10

 

תמצית אתר WESTED האתר נוסד בשנת 1995.מטרת האתר שיפור החינוך וקידומו. זאת תוך כדי עבודה עם כל קהילת החינוך: ילדים, משפחותיהם והקהילות בהן הם חיים. האתר עוסק במגוון נושאים, הקשורים לכך כמו: ילדות מוקדמת ויחסי –גומלין בין משפחה וקהילה . כמו כן, האתר עוסק בנושאים פרופסיונאלים, הקשורים להוראה: מתמטיקה ומדעים; אסטרטגיות ללימוד קריאה וכתיבה; שפה ותרבות על גווניה השונים ;טכנולוגיה בחינוך; התפתחותו המקצועית של המורה. האתר אף תומך, מדריך ובמידת הצורך מלווה באופן צמוד בתחומים הבאים: תכנון רפורמות מקיפות בביה"ס ויישומן; פיתוח תוכניות לימודים ויישומן; הערכה ומדידה. האתר עוסק בכך\מספק מידע על כך דרך: פרסומים של מחקר ופיתוח, ספרים חדשים, משובים מגולשי האתר ותמצית של מידע חדש; הפנייה לאתרים לפי הנושא המבוקש; מרכזי לימוד שעוסקים בנושאים הללו ; מעבדות חינוך. מקווה שאתר זה ישמש כשרת עבורכם בעת הצורך וכמובן גם להנאתכם. בברכה, י’

 

 

תאור האתר: רפורמה בחט"ב מאת ס’

11/12/2000 21:51

 

שם האתר:http//www.middleweb.com האתר מופק ע"י Project ונתמך ע"י Edna McConnell Clark Foundation כיצד בנוי האתר? 1. חדשותדיווחים מיומני מורים. הדיווחים עוסקים בפעילויות שונות של המורים בחט"ב. מאמרים מעיתונים העוסקים בחינוך . פרסומים עתידיים באתר. 2. אינדקס- רשימה של קישורים שניתן להתחבר אליהם כמו: הערכה, ת"ל, מבנה המערכת (The Nuts and Bolts) הורים וקהילה, התפתחות מקצועית, הנהגה בית ספרית, רפורמה רגילה, תלמידים וחיי בית הספר, התפתחות מקצועית של המורה, מורים בעבודה. 3. הרפורמה בחט"ב- הרציונל לרפורמה שמובילים כותבי האתר. קישור למקורות של חט"ב שונות. קישור לפרוייקט של Focused Reporting Project קישור לתוכנית של הישגי התלמידים. 4. סיפורים לעומק המתארים כיצד נעשית הרפורמה בחט"ב שונות. 5. מקורות נוספים למידע הקשור לחט"ב באופן כללי ( לא קשור לרפורמה) : אתרים, ספרים, מאמרים. 6. קישורים לאתרים נוספים הקשורים בחינוך באופן כללי. יש אפשרות לבצע חיפוש. 7. מקורות לת"ל במקצועות השונים: ג"ג, מדעי החברה, שפות, מתמטיקה, מדעים, אסטרטגיות לימודיות וקישור לאתר (מ’) מרכזיה פדגוגית. קל לגלוש באתר, אנגלית לא מורכבת במיוחד, קישורים לאתרים רבים, כולל מנוע חיפוש. גלישה נע

 

 

שיר מאת ז’

11/12/2000 21:12

 

סכו"ם / דן פגיס 1987 יושב לשולחן הערוך, מרים את הכף, משתקף בה כמו בראי של יד. בצד הקמור ממצמץ מולו פרצוף נפוח של גומי. ממהר להפוך, בצד הקעור מגחך מולו גמד העומד על הראש לא אני, הוא צוחק לעצמו, לא אני. מרים את הסכין, משתקף בה, רואה בלהב הישר את פניו והם פניו, את פיו והוא פיו. ממהר להפוך. עדיין פניו הם פניו, פיו הוא פיו. לא, הוא מוחה, לא אני. מי יודע מה י’ה המזלג. ואני חושבת: האין הוא-הוא גם בכף גם בסכין ובודאי גם במזלג? הוא רק צריך להיות פתוח לראות את עצמו, כפי שהוא משתקף בכל? אפשר לחטוא לשיר ולקחת אותו לרעיון הרפלקטיביות ולמודעות העצמית? לו היה מודע לעצמו, לו היה לו אומץ להתבונן ללא יראה בסכו"ם היה יודע שהוא-הוא תמיד, בכל צורה שמשתקפת. 11/12/00 18:18

 

 

ציור מאת ח’

13/12/2000 9:9

 

לז’, לאחר שיר יפה ש/כזה, לא נותר אלא לצרף תמונה: "הידיים"-מ.ק. אשר, שהרי תמונה שווה אלף מילים

 

קובץ מצורף

image001.gif

 

תגובה לשיר ולז’ מאת ל.ח

11/12/2000 18:28

 

ןאולי אנחנו צריכים להיות פתוחים לראות הוא משתנה, מתפתח פעם כמו בכף ופעם בסכין ומי יודע לאן יגיע ומה יהיה במזלג?

 

 

פתיחות מאת ס’

11/12/2000 22:6

 

הפתיחות של הלומד בריפלוט מחברת אותי עם ההגדרה של דיואי לריפלקציה(ההגדרה הוזכרה בשיעור האחרון): " פתיחות, התמסרות לבחינה עקבית על העצמי, אחריות ויושר אינטלקטואלי הם חלק בלתי נפרד מעולמו הרול.ח של ההוגה הרפקטיבי". באמת כדי לקחת חלק בתהליך יש לברר אם קיים הרצון לשנות בעצמי ולצמוח מתוך זה כמובן- כדי שיהיה רצון בשינוי זה צריך להיות כדאי.

 

אתר המעבדה החינוכית האזורית הצפון מערבית מאת ד’

11/12/2000 0:44

 

שם האתר NORTHWEST REGIONAL EDUCATIONAL LABORATORY כתובת האתר http://www.nwrel.org תיאור האתר ( מעבדת חינוך אזורית – צפון מערב [ארה"ב ] ) עבודה עם בתי ספר וקהילות לשיפור החינוך לילדים, מתבגרים ומבוגרים מדורים באתר באתר שישה מדורים העוסקים בנושאים מגוונים: הארגון - אודות האתר, הצוות והמקום. תוכניות ושירותים - מחקרים, התפתחויות, אימון ועזרה טכנית לשיפור החינוך מה חדש? - מהמתחדש באתר, משרות פנויות, כנסים ועבודות חדשות נושאים "בוערים" - פעילויות פופולריות ושירותים שונים מקורות - תוצרים ופרסומים, כתבי עת ואירועים באזור מנוע חיפוש - באתר תכנים באתר: תכניות הערכה ( assessment ) תכנית עבור ילדים ומשפחה מרכז כוללני תכנית חינוכית, קריירה וקהילה מרכז אתיקה תכנית הערכה ( evaluation ) מרכז חינוכי מתמטיקה ומדעים מרכז לאומי מרכז משאבים לאומי לבתי ספר מוגנים תכנית לחינוך חקלאי תכנית לשיפור בית הספר טכנולוגיה במרכז החינוכי המטרה שהציבו לעצמם צוות המעבדה החינוכית האזורית, היא, לשפר את התוצאות החינוכיות של הילדים הנוער והמבוגרים באמצעות חשיפה למחקרים, וסיוע בהעברת תוכניות איכותיות. השירותים ניתנים למערכת החינוך, לממשל לקהילה, למגזר העסקי ולציבור בכלל. האזור שבו פועל ת המעבדה הוא: אלסקה, איידהו, מונטנה, אורגון ווושינגטון. לאתר גם קישורים למחלקת החינוך של ארה"ב ולנותני שירותים שונים בחינוך ומעבדות מחקר. זוהי מסגרת האתר, אני מקווה שאצליח ל"כסות" בהמשך חלק מהתכנים המוצעים בו.

 

 

בעיה מאת ד’

11/12/2000 0:47

 

ניסיתי להעביר את מה שכתבתי על האתר כקובץ מצורף, כדי שתישמר העריכה של אותיות מובלטות, קוי הדגשה וכד'. הקובץ לא עבר ולכן העתקתי אותו כהודעה רגילה. האם יש הסבר לכך?

 

תודה מאת ס’

11/12/2000 21:48

 

ד’ אני עכשיו נתקלתי באותה בעיה, אין לי מושג איך מתמודדים אם זה אבל לפחות אני יודעת שאני לא היחידה. י’.

 

 

שלושה שלבים להערכת רפלקציה מאת י’

10/12/2000 23:48

 

רפלקציה הינה בעלת משקל מרכזי ביומן למידה בפרט ובהערכה בכלל. רפלקציה בנויה,כאמור, משלושה שלבים עיקרים:ריגשי, קוגנטיבי ומטה-קוגנטיבי. שלב מ"ס 1:העלאה על הכתב שאלות, שהועלו ע"י התלמיד עצמו ו\או ע"י תלמידים אחרים ו\או סוגיות המשותפות לכולם. שלב מ"מ 2:יצירת מלל, שיוצר בקרב הכותב דיאלוג פנימי.דיאלוג העוסק בידע קיים,בידע נירכש, בשאלות,שעולות לדיון ובעימות ביניהן. הפעילות המחשבתית היא זו,שיוצרת את הידע החדש,שמוביל להבניה. שלב מ"ס 3:בחינה מחדש של נושא הלמידה של התלמיד .התנסות שמאפשרת לתלמיד לראות את הנושא "מלמעלה". ראייה זו של הנושא מאפשרת יישום למידה ומכוונות עצמית.

 

 

נאמן אתר מאת ל.ח

10/12/2000 23:21

 

ל.ח לוי אתר: /http://www. essentialschools.org זהו אתר קואלציוני של בי"ס, המאוגדים בקואליציה של בי"ס העובדים עפ"י כללים וחוקים מוסכמים – בדרכו של תאודור ר. סיזר. בקואליציה כ 1000 בי"ס ו 24 מרכזים בארה"ב בעיקר, וגם בחו"ל. העבודה מתואמת ע"י משרד ארצי היושב באוקלנד, קליפורניה. בי"ס מצטרף לקואלציה, רק אחרי שהתחייב לשפר את הישגי התלמיד, ע"י ארגון ותכנון מחדש של ביה"ס, עפ"י מערכת דיעות-כללים, שעוצבה ע"י סיזר (1984). מערכת זו מציגה חזון חינוכי שבו: תלמידים הם לומדים פעילים המסוגלים להציג את כישוריהם ואת הידע שלהם. מורים מכוונים הדרכה לצרכים אישיים ומעצבים תוכנית לימודים המקדמת הבנה והבנייה, יותר מסתם כיסוי של חומר לימודי. סדר יום בית-ספרי שעוזר למורים ותלמידים להכיר זה את זה ולעבוד באוירה של אימון הדדי וציפיות גבוהות. מבנה: מרכזים איזוריים לתמיכה יומיומית. קונגרס המספק כיוון ומחליט על סדר עדיפויות לקואליציה. הוא נפגש פעמיים בשנה. צרכים דחופים יותר נדונים ע"י חבר מנהלים, הנפגש שש פעמים בשנה. כאן נקבעת המדיניות והפעילות. עשרת הכללים להם מתחייב בי"ס המצטרף לארגון: 1. בי"ס צריך להתמקד בלעזור לצעירים ללמוד להשתמש במוחם היטב. 2. מטרות ביה"ס צריכות להיות פשוטות: כל תלמיד יהיה מיומן במס' מצומצם של כישורים הכרחיים. המוטו הוא " פחות זה יותר". 3. מטרות ביה"ס צריכות להיות מכוונות לכולם, בעוד שמשמעות מטרות אלה תהי שונה, כפי שהתלמידים שונים זה מזה. 4. הוראה ולמידה צריכות להיות מותאמות אישית עד כמה שניתן. יש להשקיע מאמצים שמורה יהיה אחראי אישית רק על 80 תלמידים בחטיבות הביניים והעליונות ועל 20 תלמידים בבי"ס יסודיים. 5. המטפורה השלטת צריכה להיות תלמיד-עובד ולא מורה-מעביר שירותים. המטרה היא לאתגר את התלמידים ללמוד כיצד ללמוד ומכאן גם ללמד את עצמם. 6. הוראה ולמידה יתועדו ויוערכו בכלים המבוססים על ביצועי התלמידים במשימות אמיתיות. תלמידים שאינם מצויים ברמות ביצוע מתאימות, יקבלו תמיכה שתעזור להם להגיע מהר לסטנדרטים האלה. 7. ביה"ס ישאף לערכים של ציפיות לא מלחיצות, אימון, צניעות וסובלנות. ההורים הם חברים חיוניים בקהילת ביה"ס. 8. המנהל והמורים יראו עצמם כמחנכים כלליים – ראשית, וכמומחים בשנית. תוך תחושת אחריות לביה"ס כולו. 9. התקציב והתכנון צריכים לקחת בחשבון את הזמן המוקדש לתכנון קבוצתי של המורים, למתן משכורות מתגמלות לצוות ותקציב מתאים פר תלמיד. 01. ביה"ס צריך להציג מדיניות לא מפלה. ביה"ס צריך לכבד שונות ולבנות על חוזק הקהילה. האתר מעט עמוס במללובמידע אינפורמטיבי דבר המקשה לדפדף בו.

 

 

http://www.cse.ucla.edu/ מאת א’

10/12/2000 22:53

 

האתר הוא אתר רשמי של המרכז הלאומי למחקר על הערכה, סטנדרטים ומבל.ח תלמידים. נוסד ע"י משה"ח האמריקני והמשרד למחקר חינוכי ולשיפור, על מנת לנהל מחקרים בנושאים מרכזיים וחשובים בהקשר למבל.חם בדרגות הגיל 12 k-. מדף הבית ניתן לגלוש לאתרים חינוכיים נוספים : למשל -מאגרי נתונים המרוכזים על cd מתשע השנים האחרונות. כתבי עת למדידה והערכה חינוכית, לפורומים וצ'טים בנושאים רלוונטים. ניתן להרשם לאתר ולהיות מדווח בE-mail- על חידושים בתחום, קיים דף קשר להורים, אפשרות לשאול מומחים (ask- an- expert) להעזר במונחון מושגים בתחום, לחפש במנוע חיפוש נושאים רלוונטים. וזאת רק כפתיחה- לא גלשתי עדיין לכל האפשרויות.) בשלב א' כדאי לגלוש ל QSP המאגד 21 כלי מחקר מונחים כמו תצפיות, שאלונים, וסקרים העומדים לרשות בתיה"ס לאיסוף נתונים, על אקלים, בטחון ובטיחות, מעורבות הורים, התפתחות מקצועית, תכ"ל, טכנולוגיות לימודיות, הוראה וחדשנות בביה"ס וכן הנחיות כיצד להשתמש בהם. כמוכן מכיל תכנית לניהול מאגר נתונים מותאם במיוחד לבתיה"ס המאפשרת לאגור נתונים באופן גמיש, לייבא נתונים ממקורות שונים ולדווח על הנתונים ב-12 אופנים שונים שנתפרו במיוחד באופן בו מחנכים נוטים לדווח על אינפורמציה בית ספרית. בקיצור- אתר מעניין ומומלץ.!!! א’

 

 

ההקשר הבית ספרי מאת א.ב’

10/12/2000 21:59

 

ההקשר הבית ספרי (הגיגים). שלום, שמי א.ב' ואני "מהוותיקות". שוטטתי ברחבי הפורום כבאתר קסום מתוך העוצמה ותעצומות החשיבה שניגלו לי בו. עדיין לא התחברתי לכל הכתוב (אני מרגישה כמו תלמיד שהחסיר שעור ולא מסוגל להשלים) אבל רציתי לשתף אתכם בהגיגים לגבי הרעיון של "כל אחד יכול" . ההתייחסויות באתר היו לגבי התלמיד והשאלה שלי היא ומה לגבי המורה? השאלה עולה בעקבות המבחן הבינלאומי במתמטיקה שתוצאותיו התפרסמו לפני כשבוע בעיתונים וההישגים שלנו אינם מרשימים (בלשון המעטה). בניסיון להסביר הישגים אלו, היו שתלו את הקולר במורים - בידע הפדגוגי של המורה, במשכורות, בשעות, תקנים, מספר תלמידים בכתה וכדומה. מתוך עניין בנושא, ככל שאני חושבת על הדברים אני סבורה שהישגים אלו הם סימפטום לדברים אחרים שמקורם בעיני במה שאנחנו מכנים ה"ההקשר הבית ספרי". לדעתי אי אפשר להפריד את התוצאות מהסביבה שבה הם נוצרו, אני תוהה מה מסתתר מאחורי מושג זה. האם זה כולל לדוגמא את אספקט ה"ציפיות מן המורה" (כפי שא’ הציע לבדוק ברמת התלמיד), האם הוא כולל נגישות לעבודה מערכתית עם מורים אחרים, האם הוא כולל את האקלים הבית ספרי (שנובע מ…). מעניין אותי לדעת מה זה אומר לגבי על אחד מאתנו באופן אישי ההקשר הבית ספרי הרצוי (לא מה שכתוב במקורות הביבליוגרפיים), מהם התנאים החשובים ביותר שצריכים להתמלא על מנת שהוא יוכל לתפקד ברמה האופטימלית שלו? אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא. ההקשר הבית ספרי (הגיגים). שלום, שמי א.ב’ ואני "מהוותיקות". שוטטתי ברחבי הפורום כבאתר קסום מתוך העוצמה ותעצומות החשיבה שניגלו לי בו. עדיין לא התחברתי לכל הכתוב (אני מרגישה כמו תלמיד שהחסיר שעור ולא מסוגל להשלים) אבל רציתי לשתף אתכם בהגיגים לגבי הרעיון של "כל אחד יכול" . ההתייחסויות באתר היו לגבי התלמיד והשאלה שלי היא ומה לגבי המורה? השאלה עולה בעקבות המבחן הבינלאומי במתמטיקה שתוצאותיו התפרסמו לפני כשבוע בעיתונים וההישגים שלנו אינם מרשימים (בלשון המעטה). בניסיון להסביר הישגים אלו, היו שתלו את הקולר במורים - בידע הפדגוגי של המורה, במשכורות, בשעות, תקנים, מספר תלמידים בכתה וכדומה. מתוך עניין בנושא, ככל שאני חושבת על הדברים אני סבורה שהישגים אלו הם סימפטום לדברים אחרים שמקורם בעיני במה שאנחנו מכנים ה"ההקשר הבית ספרי". לדעתי אי אפשר להפריד את התוצאות מהסביבה שבה הם נוצרו, אני תוהה מה מסתתר מאחורי מושג זה. האם זה כולל לדוגמא את אספקט ה"ציפיות מן המורה" (כפי שא’ הציע לבדוק ברמת התלמיד), האם הוא כולל נגישות לעבודה מערכתית עם מורים אחרים, האם הוא כולל את האקלים הבית ספרי (שנובע מ…). מעניין אותי לדעת מה זה אומר לגבי על אחד מאתנו באופן אישי ההקשר הבית ספרי הרצוי (לא מה שכתוב במקורות הביבליוגרפיים), מהם התנאים החשובים ביותר שצריכים להתמלא על מנת שהוא יוכל לתפקד ברמה האופטימלית שלו? אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא.

 

 

ודברים נוספים! מאת א’

10/12/2000 22:28

 

ואולי יש גם לקחת בחשבון קודם כל מה ציפיותי מעצמי? בהקשר ההוראה למידה, מה ציפיות התלמידים ממני, הוריהם, עמיתי לעבודה, הממונים הישירים עלי, המערכת, האם הציפיות עולות בקנה אחד, שמא מתנגשות? מההפער בין ההצהרות למציאות?

 

אתר - www.ncrel.org מאת י’

10/12/2000 21:21

 

http://www.ncrel.org North Central Rigional Education Laboratory (NCREL) אתר זה מיועד ל: מורים, הורים , תלמידים פוליטיקאים וכו. . המעונינים למצוא את התשובה לשאלה "כיצד ניתן לשפר את בתי הספר הממלכתיים כך שהם יהיו יעילים עבור הלומדים בהם" כלומר ככל שהלמידה תהיה יעילה יותר עבור התלמיד ובמסגרתה כישוריו האישיים יבאו לידי ביטוי והוא יחוש סיפוק אזי הוא יהיה אזרח יעיל ותורם יותר לחברה. באתר ניתן למצוא מאמרים, מחקרים, "כלי הוראה חלופיים", גישות אלטרנטיביות בחינוך. המתאימים לבתי ספר ממלכתיים בכלל ולבתי ספר בצפון ארה"ב (מקור האתר) בפרט. האתר הינו למעשה אתר אחד מכמה אתרים השייכים לארגון בשם: North Central Rigional האחרים (להם ניתן למצוא קישוריות באתר) עוסקים בטכנולוגיה, מדע מתמטיקה ועוד. גלישה מהנה י’

 

 

היכרות עם:www.nicncy.org מאת ב’

10/12/2000 13:4

 

שלום, אתר זה מתפקד כמרכז ידע ותקשורת עבור הורים,ילדים ומטפלים אשר לוקים במוגבלויות שונות.באתר קיים ידע רחב על איפיוני לקויות שונות,טיפול,איבחון והערכה,השמה,ארגוני גג,זכויותומחקרים עדכניים. מצאתי באתר קישור שקרוי:"elctric school house" . זהו חלק שמישם בפועל עקרונות חשובים של למידה דרך רשת בצורה מאתגרת ותפקיד המורה הוא לשמש מתווך להורים והתלמידים יחד.בוני האתר מכנים זאת למידה בסביבה בטוחה,בגלל מגוון הקשיים האוביקטיבים של ילדים מוגבלים.האתר משמש לפעולות פנימיות של בה"ס ובמקביל לבניית קישורים רחבים יותר והרחבת ה"קהילה" הלומדת ומפרה את חבריה. גלישה מהנה.

 

 

קישורית ישירה מאת ז’

10/12/2000 18:45

 

ב’ וכל החברים שלום ניתן ליצור קישורית ישירה לאתר אותו את מזכירה. אם תכניסי את כתובת האתר במלואה בתוכן ההודעה, היא תופיעה ככתובת שאפר להקליק עליה ולהתחבר ישירות לאתר. ראי דוגמה: http://www.nicncy.org למרות הקישורית אין אפשרות להיכנס לאתר. האם הכתובת מדוייקת?

 

קריטריונים להערכת רפלקציה. מאת ב’

10/12/2000 12:21

 

לאחר קריאה חוזרת של תוכן השיעור,הגדרות מקצועיות ודברי התלמידים,ביצעתי חלוקה לשתי קטגוריות: 1.פעולות בתהליך הרפלקציה-האם היתה חשיבה לפני, במשך וגם אחרי? האם התבצע שיוף ידע או רגשות? האם היה תהליך של תכנון ואו התארגנות? האם בוצע תיעוד? האם בוצעה בדיקה מחודשת שלידע או אמונות? רווחים מהרפלקציה: האם נפתרה בעיה? האם נקבעה מטרה והתבצעה? האם הרפלקציות בסופו של דבר משפרות מיומנויות חשיבה ותקשורת חברתית? האם התווסף ידע חדש? האם הפרט מכיר את עצמו טוב יותר? האם הרפלקציה הביאה לרעיון יישומי? קריאה מהנה ב’.

 

 

קריטריונים להערכת רפלקסיה ביומן למידה מאת מ’

10/12/2000 0:31

 

קריטריונים להערכת רפלקסיה ביומן הלמידה. ידע: האם קיימת מפה של השיעור? האם מפורטות השאלות שעלו בשיעור? אינטגרציה: האם יש קישור בין ידע קודם לידע חדש מהשיעור? יישום: האם יש עקבות להרהורים ושאלות על הידע החדש ( שאלות רלוונטיות וכד') דיאלוג פנימי: באיזו מידה הכותב מנהל דיאלוג עם עצמו ומתמודד עם שאלות והרהורים, קשיים שבהם נתקל במהלך השיעור?

 

 

הערכת רפלקציה מאת ל.ח

10/12/2000 23:45

 

אני מסכימה מאוד עם הקריטריונים שלך י’. אני רק רוצה לחדד דבר נוסף - הלמידה. האם מתקיימת למידה בסוף התהליך? מה איכות הלמידה? מה מידת ההבנייה? והאם המרפלקט מודע ללמידה שהוא יכול להפיק מהרפלקציה?

 

מחוון לריפלקציה מאת ס’

10/12/2000 11:33

 

הקרטריונים למחוון נמצאים בקובץ מצורף

 

קובץ מצורף

קרטריונים לבניית מחוון לריפלקציה.doc

 

 

לי’ ס.-לגבי המחוון לרפלקציה מאת י’

11/12/2000 23:33

 

י’, חלוקת הקריטריונים לרפלקציה בצורת טבלה היא,לפי דעתי,רעיון נהדר.שכן,צורת טבלה משקפת נאמנה את מהות הרפלקציה,תהליכיה ,מטרותיה וכיצד בכלל לגשת לעבודת הרפלקציה. לעניות דעתי,החלק של המטה-קוגניציה והמודעות ברפלקציה חסר בטבלה.

 

התייחסות למושג רפלקסיה מאת י’

10/12/2000 20:25

 

לאחר שקראתי את הקריטריונים לרפלקסיה כפי שנוסחו עד כה על יד י’, ב’ ומ’ עלי לציין כי נאמר כמעט הכל. למעשה אני מתחברת לי’ באומרה כי את הרפלקסיה (באופן כללי) יש לחלק לשלושה שלבים: 1. FOR ACTION כלומר תכנון ההתרחשות הצפויה - העשייה.(עתיד) 2. IN ACTION בזמן ההתרחשות עצמה, קיומן של הערכות מחודשת ושינוי מותאם. (הווה) 3. ON ACTION חשיבה על ההתרחשות שהייתה - עשייה (עבר). *לדעתי בימני הלמידה ניתן להתייחס תמיד ב ON ACTION ואולי גם ההתייחסות תהיה IN ACTION. זאת לאור העובדה כי אומנם אנו לוקחים חלק בעשייה עצמה אך אנו מנותבים אליה. כאשר עורכים את הרפלקסיה יש להתייחס ל: 1. יעדים - נושא המפגש ותתי המפגש. 2. מטרות המפגש- על אילו "שאלות" עונים בסופו של המפגש. 3. מהלך המפגש - כיצד ואיך פוגש ידע חדש בישן. קיומם או אי קיומם של תהליכים קבוצתיים. אילו שאלות עלו לסדר היום. 4. הרהורים על המפגש - מה למדתי, מה התשנה, כיצד בקרבי מתחבר ידע חדש ליש וכו. . 5. כיצד ניתן ליישם בשטח את הנלמד במהלך המפגש. 6. דיאלוג פנימי - מהן תחושותי בעקבות המפגש. *יש לציין כי אילו נקודות בלבד. לעיתים ישנה אינטגרציה בין הנקודות ולעיתים קיימת בינהן הבחנה ברורה. י’ 2.

 

 

נאמן אתר http://www.mcrel.org/ מאת מ’

10/12/2000 0:17

 

דיווח ראשוני על האתר

 

קובץ מצורף

נאמן אתר.doc

 

 

האתר-ש’, כתובתו:http:\\forum.swarthmore.edu|mathed|assessment.hotmal מאת ש’

9/12/2000 23:39

 

האתר הוא בנושא המתמטיקה ולא רק, יש המון מאמרים גם בנושא חינוך שיכולים "להעיר "גם לאנשים שלא מתעסקים במתמטיקה , לדוגמא יש כתבה מעניינת על הפורטפוליו, אצלannamaria d.lankes' תחת כותרת electronic portfolos:a new idea in assessment. קריאה מהנה, שרה

 

 

קהילות למידה ושיח מאת ל.ח

4/12/2000 0:51

 

קהילות הלמידה, עליהם ז’ כתבה, הזכירו לי הרצאה ששמעתי על קהילות שיח. (פרופ' עילית אולשטיין ואחרים, 1997) בהרצאתה מדברת פרופ' אולשטיין על קהילות המגדירות את עצמן ומפתחות שיח משלהן. קיימים סוגי שיח שונים בין קהילות מגוונות. בוגר מערכת החינוך חייב להיות מסוגל לזהות את סוגי השיח השונים וחייב להיות בעל יכולות להצטרף לקהילות שיח שונות. שלא יעמוד בפני מערכות המונעות ממנו ניעות חברתית, רק מפני שאין לו את הכלים לעבור מקהילה אחת לשניה. קהילות למידה או שיח, קיימות למעשה בכל מקום. בכיתה ובקהילה וגם בחברה. והאדם בעל היכולת להיות שותף פעיל בכל הקהילות הקיימות יהנה מניעות חברתית ומסיפוק בחייו. תפקידנו כמחנכים, להביא את תלמידנו לידי מסוגלות להתנהל בקהילות השונות – לנוע בהן וביניהן. כל זה מתקשר לי לסרט בו נאמר כי "כל ילד יכול ללמוד". אך אילו מורים נדרשים שיוכלו לתמוך בלמידה המאפשרת רמות ביצוע גבוהות יותר ולהבין סגנונות למידה שונים. סגנונות אלה חייבים להתייחס לצרכים השונים של הלומדים, מצד אחד, ולדרישות לנושאים מאתגרים יותר מצד שני.(לי ופריד 1998) Lee,O,and Fradd,S.Science for all, including students from non-English-Language backgrounds, Educational researcher, may 1998. ל.ח

 

 

על הרשת ומטפורה חדשה מאת ז’

3/12/2000 17:35

 

לחברי קהילת חלופות שלומות מסיבה לא מובנת המחשב לא הסכים לקלוט הודעה זו כתגובה, לכן היא נכנסה כהודעה חדשה. אשמח כמובן לקבל תגובות. קראתי בספרות התייחסות מעניית למטפורת הרשת, ועוד מטפורה מעניינת. על מטפורת הרשת: גבי סולומון ותמר אלמוג (1999): "למידה טובה היא תהליך של בנייה משותפת, פעילה וחברתית של ידע בתוך הקשר ושל רשתות קשרים בין צמתי הידע. ברמת הפעילויות שנעשות בכיתה, משמעות משפט זה היא למידה המבוססת על צוות – קהילת למידה, קהילות של בניית ידע. התלמידים המשתתפים בקהילות מתמודדים עם בעיות אמיתיות, דמויות מציאות, עשירות ובין-תחומיות, כל זאת בעודם עסוקים בחלק משמעותי מזמנם בחיפוש נמרץ אחר מידע הנוגע לעניין, בהחלפה של נתונים ובתכנון של מולטי מדי ומוצרי ידע אחרים, שאותם אפשר לבנות במשותף ולחלוק, תוך שהמורים משמשים כמנחים וכיועצים. בסיבות למידה אלו, הלמידה הופכת להיות תהליך בין-אישי באמצעותו נבנה ידע בצוותא. אני רואה בציטוט זה כמה אפשרויות לפרשנות על הרשת: א. הרשת נארגת בעבודה משותפת בקהילה. ב. הקשרים ברשת מיוצגים על ידי מומחים הנמצאים בצמתי המידע. ג. ההתמודדות עם בעיות אמיתיות מהחיים, שמהותן: בעיות מורכבות, כוללות תחומי דעת שונים, בעלי פתרונות אפשריים רבים, המחייבות חשיבה רב תחומית ורב ערוצית, יצירתיות.. כל אלו מיוצגים על ידי ההסתעפויות הרבות של הרשת, האפשרות לפנות להרבה כיוונים. (ליצירתיות אני לא מוצאת אנלוגיה ברשת שהרי היא עשוייה מעשה אומן (craftsman) ולא אומן (artist). מטפורת הנוף המצטלב: ספירו וחוב' (1991) דנים בלמידה משולבת היפרטקסט. המטפורה ללמידה, על פי גישתם, היא הנוף המצטלב, המציע חצייה רב ממדית (ולא לינארית) של תחום תוכן מורכב, וחזרה לנוף המושגי במקרים שונים כאשר באים מכיוונים שונים. ההוראה מכינה את התלמידים למגוון הרב של השימושים של ידע שבחיים אינו מובנה בדרך של תבניות חד ממדיות וחד כיווניות, אלא בעל קשרים פנימיים מרובים ותלויי קונטקסט. דרך ההוראה היא הצלבת תחום הידע בדרכים מרובות, מפרספקטיבות אינטלקטואליות שונות. מקורות: סלומון ג., אלמוג ת., (1999). פסיכולוגיה חינוכית וטכנולוגיה: סיפור של יחסים הדדיים. חינוך החשיבה. אפריל. Spiro, R.J., Feltovich, P., J., Jacobson M., J., & CoulsonR., L., (1991). Cognitive Flexibility, Constructivism and Hypertext: Random Access Insrtuction for Advanced Knowledge Acquisition in III- Structured Domains. Educational Technology. May.

 

 

הרשת כאומנות ( בחולם ) מאת ד’

5/12/2000 1:18

 

ז’, וכי מדוע נראית לך הרשת כמעשה אומנות ( בשורוק ) ולא אומנות ( בחולם ) ? והרי ליצירתיות בטווית הרשת יש אינספור של צורות, זו אינה טכניקה בלבד. ואם נחזור אל היכולות השונות והאינטליגנציות השונות - כל אחד יטווה את הרשת וייצור את הקשרים שלו, באותה הדרך בה היבנה את הקשר בין המושגים השונים המהוים את חוטי הרשת על אורכם השונה ואולי אף צבעם.

 

הרובד החבוי במטפורות מאת ח’

4/12/2000 2:21

 

לז’, המטפורה הנוספת שהבאת לפורום, החזירה אותי לדיונים שניהלנו בשנה שעברה לגבי הלמידה במרחבי המידע. שם הוזכר ספירו שנתלה בדימוי של וויטגנשטיין שתאר את תהליך הלמידה כ: Criss-Cross Landscape , בו נגלים ללומד דברים חדשים בעת שהוא עובר במרחב המידע בצורת שתי וערב ובוחן את הדברים מנקודות מבט שונות (..מזכיר לי את העכביש שנע על הרשת, או את הצ'יטה שצדה בסוונות של אפריקה). (תגובתי בפורום שנה שעברה: מטפורת התנועה במרחבי המידע"). המטפורה נוספת לגבי הקוגניציה הוצעה על ידי פרופ' יובל פורטוגלי - הקוגניציה כ "HoloMovie" מלשון הולוגרמה. פורטוגלי טוען כי כפי שהולוגרמה בנויה מנקודות שבכל נקודה יש השתקפות של השלם, וכולן מייצגות יחדיו את התמונה התלת-ממדית, אפשר לחשוב על הקוגניציה האותו האופן , ולהרחיב זאת ל"סרט-הולוגרמה" שבו בתהליך דינמי הקוגניציה משקפת בתוכה את הסביבה והסביבה משקפת את הקוגניציה. המשחק שבין הייצוגים הפנימים לבין הייצוגים החיצוניים-הוא הקוגניציה-התובנה. גישה זו היא הוליסטית מטבעה, הרואה ביצירת הייצוגים החיצוניים המשך / שיקוף של תהליכים פנימייים. הלמידה לפיכך נעשית על ידי יצירה ואינטראקציות חוזרות ונשנות בין רשת הייצוגים הפנימיים לבין רשת הייצוגים החיצונייים שנמצאים בסביבה. Portugali, J. (1996). Gognitive maps. Klewer Publication. Netherlands pp. 1-45. מכאן חשבתי שראוי להציג את השאלה הבאה: מהן המשמעויות שנגזרות מחשיבתינו על המטפורות לתאור הלמידה, לגבי תרבות ההל"ה? לטעמי, ניתן להרים את הכפפה ולחשוב על הנגזרות לגבי דרכי ההערכה החלופיות, במושגי ודימויי המטפורות היפות שעלו בפורום עד כה. יתר על כן, אני מעז לומר שיתכן וניתן יהיה ליישם את פיתוחי אותה חשיבה.

 

 

הרשת של תרבות ההל"ה מאת ד’

5/12/2000 1:35

 

תרבות ה"הל"ה", מאופיינת היטב במטפורת הרשת, כשההבנייה של הידע נעשית תוך כדי הוראה-למידה-הערכה, המשולבות האחת בשניה כמעשה הרשת. התהליכים הפנימיים של התובנה מקבלים את המשמעות המתאימה לאחר שהשתקפו באמצעות ההוראה עפ"י הסיטואציה שזימן המורה, באמצעות הלמידה - עפ"י מה שהתלמיד עשה עם מה שהמורה זימן בפניו ובאמצעות ההערכה - של התלמיד, המורה, העמיתים - שעל-פיה יכול היה התלמיד להתעמת עם מה שעשה ולחזור ולשנות ולשפר ולהבנות שוב.

 

הרהורים בעקבות הסרט ניסים של יום יום מאת א’

29/11/2000 18:37

 

ומה דעתכם?

 

קובץ מצורף

הרהורים בעקבות 29.doc

 

 

ניסים של יום-יום בחיי היום -יום מאת ד’

5/12/2000 1:7

 

ברצוני לספר על חוויה אישית שחוויתי, בשעה שסיקרתי כנס של היוזמה החינוכית: "כושר ושעת כושר", במסגרת אחד מעיסוקי ככתבת של כתב העת המדעי-טכנולוגי "אאוריקה", היוצא בהוצאת "למדע"-המרכז הארצי להשתלמות מורים למדע וטכנולוגיה בשיתוף משרד החינוך ובית הספר לחינוך-פרויקט מבט. מטרתה של יוזמה זו, שהיא פרי פיתוחו של דר' יוסי לוי, מפקח מחוז ת"א, היא לספק לכל תלמיד את שעת הכושר לפתח את הכושר המיוחד לו. לשם כך מגיעים תלמידים חונכים מבתי ספר תיכוניים במחוז, ובשיתוף עם התלמידים הצעירים ומורים מקיימים ימי מיון שבמהלכם עוברים התלמידים הצעירים בתחנות הפעלה בעלות מאפיינים ייחודיים: מדע, טכנולוגיה, חברה, יצירה, מנהיגות, אמנות. התלמידים מתנסים ומחליטים מהי הדרך המתאימה ביותר עבורם ותוך כדי פעילות שיטתית עפ"י דרך זו במהלך השנה, מפתחים את יכולותיהם ולומדים בשיטה המתאימה להם. עלי לציין שהתלמידים הפגינו אחריות רבה ונראה היה שהם נהנים מכל רגע מההזדמנות שניתנה להם. המשתמע מכך: זה אפשרי.

 

 

האם קיים נס? מאת ש’

5/12/2000 7:32

 

ד’ גם, לנו בבית הספר קיימת תוכנית יפה, פרויטקט אורט מאה העשרים ואחת, שבו תלמידי- כיתה י' עוזרים בתכנים לימודיים ובהכנת שעורי בית לתלמידים נזקקים וחלשים בלימודים, פרויקט זה, מאוד הצליח ברשת אורט . האחראית על פרויקט במדינת ישראל היא הטייסת הראשונה של מדינת ישראל י’ רום. גם אני בבית ספרי, אחראית על הנושאשנקרא חונכות, ותלמידי כיתה ט' וי' עוזרים גם מבחינה לימודית וגם מבחינה חברתית לתלמידי כיתות ז' וח' . ,רק אתמול טלפנה אלי הפקחת על החינוך המיוחד ברשת אקים כדי שאני יעזור לה במתן עזרה לגנים ותלמידי בית הספר שתחת חסותה. אני אישית רואה בזה ממש "מצווה" לעזור לתלמידים עם לקויות כאלה ואחרות , . כך, שניסים יכולים להתבצע, השאלה היא כמה מתמידים. וזה נחמד לשמוע שיש עוד מקומות בארץ שעושים כך.

 

ש’-תשובה מאת ש’

2/12/2000 20:31

 

הסרט מעניין, חלק, גדול מהנאמר ידוע לי ומבוצע בכמה בתי ספר .לא נראה לי בעתיד לבוא שנוכל ליישם את כל הנאמר , מפני שאנו מדינה שונה בהרבה מארצות הברית, שם, שמחליטים ליישם תוכנית הולכים עליה עד הסוף, במדינתנו "הקטנה" כל תוכנית חדשה תמיד מלווה בהערות צורמות של אנשי מקצוע, שלא תמיד נותנים יד לפיתוח תוכניות חדשות שיעזרו בעיקר ללומד.

 

 

ההבנייה כדיאלוג פנימי מאת י’

28/11/2000 12:33

 

לדיאלוג יש מקום ברשת הלמידה.שכן,תהליך בניית הרשת,המחשבה והתיכנון הכרוך בכך ואסטרטגיות השמוש היעיל בה הם כשלעצמם דורשים דיאלוג. הדיאלוג הוא יכולתו של הלומד לקבל את החומר הלימודי להפנים אותו ולדעת ליישמו ולהשתמש בו. ומכאן אפרופו השיעור :תהליך ההבנייה הוא סוג של דיאלוג פנימי המתרחש אצל הלומד.

 

 

ויגוצקי - על הדיאלוג הפנימי מאת ז’

28/11/2000 21:51

 

י’, אני ממליצה לקרוא את ויגוצקי על הדיבור והדיאלוג הפנימי. בהחלט כדאי. ויגוצקי, ל., ס., (1965). המחשבה והמילה. בתוך מ. כספי (עורך). החשיבה. ירושלים – האונ' העברית, בית הספר לחינוך.

 

עוד על דיאלוג מאת י’

30/11/2000 22:39

 

י’, אני אכן מסכימה איתך כי הלמידה הינה תהליך של הבנייה, במסגרתה נוצר דיאלוג פנימי בקרב הלומד. לדעתי מתרחש גם דיאלוג מילולי-אינטראקטיבי (דיאלוג שהוא מובן מאליו) בין התלמיד לבין המורה ו/או עימתיו לשיעור (בדומה למה שמתרחש במסגרת הקבוצה). וכך למעשה בצורת דיאלוג משלוש או מרובע מתרחשת הלמידה. עלי אף לציין כי אני מאוד שמחה לראות כי קיימת רפורמה מסויימת במערכת החינוך, ואני מקווה שאנו נשכיל ליישמה הלכה למעשה בצורה הטובה ביותר. י’

 

 

רשתות - משמעות מאת ד’

27/11/2000 23:43

 

מרשת לרשת, הנה עוד רשת: מבני הידע דמויי הרשת מספקים את מה שמכנים: הבנה או משמעות. משמעות היא פונקציה של הצפיפות, המורכבות והארגון של רשת קוגניטיבית; ככל שהרשת צפופה יותר ומאורגנת היטב, כך היא מתפקדת כרשת משמעות. היינו רוצים שתלמידינו יבנו רשתות שיכללו מה שמכנים חיבורים "לוגיים" בעלי אופי של סיבה, זמן, מתאם, השוואהוחלק-שלם.ככל שרשת המשמעות הבנויה תהיה הגיונית יותר, כך היא תוכל להיבנות מחדש בצורה טובה יותר בשעת הצורך. לדוגמא: תאריכים בהיסטוריה, שמות או משוואות יחידות, הם למעשה חסרי משמעות ולכן קשה לזכור אותם, בשל ריחופם בצורה בלתי מחוברת למשהו בחלל הקוגניטיבי, בדומה ללוויינים בחלל החיצון. שאלה לחשיבה: בהתחשב בזיקה זו, האם ייתכן שתוכניות ההיפרמדיה שהתלמידים גולשים בהן וכן אלה שהם בונים בעצמם בסביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות טיפוסיות - משמשות ככלים אינטלקטואליים חיצוניים המסייעים לבניית רשתות המשמעות הקוגניטיבית שלהם? מקור: salomon, G., "Novel Constructivist Learning Environments: Some Issues To Be Concern With", Paper presented at the EARLI meeting, August 1997 תרגום בחוברת בהוצאת מכון ברנקו-ויס בדצמבר 1997 :סביבות למידה קונסטרוקטיביסטיות חדשניות : סוגיות לעיון

 

 

אפרופו - אינטרנט מאת ד’

28/11/2000 0:2

 

בדיחה-מציאות .שלחתי לכם באי-מייל.

 

קידמה או חוכמה? מאת ע’

28/11/2000 11:11

 

אחרי שקראתי את הבדיחה הנחמדה ששלחת ב"דואר אלקטרוני" כמובן חייכתי אבל בו-זמנית הרגשתי שמבדיחה זו עולה שאלה לא פשוטה .. מה באמת יותר חשוב בחיים קידמה או חוכמה ?

 

 

מטרה או אמצעי מאת ד’

5/12/2000 0:41

 

גם החוכמה וגם הקידמה הן דרכים שבאמצעותן רוצה האדם להשיג משהו. מהו אותו משהו ? לפי דעתי ההישג הגדול של האדם היא ההגשמה העצמית, המביאה אותו לאושר אישי, כפי שראינו בסרט: האושר הוא המטרה ולשם כך יש "לחנוך לנער על-פי דרכו", כל אחד והדרך שלו.

 

הצצה משנה שעברה מאת ל’

24/11/2000 15:20

 

לכל חברי הפורום שלומות, נראה לי שאני הסנונית הראשונה שכותבת לכם מבין חברי הקורס משנה שעברה (למעט ז’ וח’). ראשית, כיף לראות פורום חי, פעיל ותוסס. שנית, מענין לראות באיזה שלב מוקדם עלו המטאפורות לדיון בפורום שלכם. אם תיכנסו לפורום משנה שעברה, תראו שלקח לנו זמן רב לנסות ולגבש מאטפורה להבנת תהליכי ההל"ה. מענין אם יש איזה הסבר להבדל. שלישית ואחרונה, מטאפורת הרשת (שמאד אהבתי) מלמדת על היחסים הדואליים בין המטאפורה לסביבה ובין הסביבה למטאפורה. מענין אם אלמלא השתלטות ה"רשת" על חיינו, המושג היה משמש כמטאפורה להבנת תהליכים חינוכיים. יום טוב לכולכם!

 

 

הרשת -עתיד ועבר? מאת ח’

26/11/2000 13:42

 

לימור, בהמשך לדבריך המעניינים, אכן המושג "רשת" שהוא nt"אין"היום, החל עם פיתוח רשתות המחשב והתגבר עם הפיכת רשת האינטרנט לדבר שגור ומקובל בעולם המערבי. דבריך העלוו אצלי שתי שאלות: 1. מענין יהיה לדעת איזה מטפורות יהיו "אין" בעוד עשו מעכשיו? 2. האם מטפורת ה"רשת" קיימת בתרבויות עתיקות?

 

רשת =מושג בתקשורת מאת א’

26/11/2000 21:46

 

ח’ שלום! מוצאות חן בעיני האסוצאיציות שלך. מעניין שמושג הרשת התפתח דוקא במחצית השניה של המאה העשרים: רשת רדיו.(רשת ג') רשת קשר (אלחוט בצבא) רשת קואורדינטות במפה וזאת במשמעות של אפוס, התמצאות ואורינטציה, נקודות התיחסות אחת לשניה. בעבר לרשת היתה משמעות שלילית: רשת ריגול, רשת כמלכודת...

 

 

רשת כאסוציאציה נוספת מאת ש’

27/11/2000 22:7

 

מושג הרשת לדעתי, מושג רחב שהשימוש הרב שאנשים משתמשים בו, מביא לאסוציאציות רבות., כמו ששהדייג תופס בחקתו את הדג , כן גם הידע שלנו נתפס בנו ברגע שהקליטה לגביו נכונה וטובה, וברגע שאנו מבנים ורוצים לקלוט עוד דברים אנו שולחים איזה "רשת של ידע" כדי לקלוט עוד דברים שבהמשך יחזקו את ידיעותינו . וככל שהרשת סבוכה וחזקה קשה יהיה לידע בו לברוח , כמו שלדג הנתפס בחקתו של הדייג והרשת שלו חזקה וסבוכה, קשה לדג לברוח.

 

רשת מאז ועד היום מאת י’

26/11/2000 23:43

 

לימור, ח’ וא’. במשך השבוע חשבתי רבות על האסציאציה של המושג "רשת" כאשר אני עוצמת את העיינים אני לא רואה "רשת וירטואלית" "רשת קואודנאטות" ועוד. אני די צמודה לסכימה המקובלת למושג "רשת" - רצף של חוטים/חבלים המקושרים על ידי קשרים, כפי שהיה קיים בימי אבות אבותנו. נדמה לי כי לעיתים כדאי להתייחס לפשט ולא לדרש. מכאן שהמושג "רשת" הבא לתאר מערכות של קשרים אילו ואחרים (בכללם המושג למידה) הינו מושג ותיק ולא בהכרח צריך ללכת סחור וסחור סביבו. ולדעתי ח’ הוא ישאר כל זמן שיהיו דייגים, שנשים תלבשנה גרביוני רשת וסבתות תסרוגנה סוודרים לנכדיהם. לגבי העתיד מי יודע? . . . שבוע טוב ואולי יהיה משהו מבין הנוכחים שי’ה בחכתו מטאפורה נוספת ומענינת לא פחות. י’.

 

 

רשתות כדימוי פנימי וכחומר מאת ח’

27/11/2000 14:1

 

לי’, יפה הבחנת בין הדימוי שלנו לרשת ולבין המושג המופשט "רשת". חשוב לציין שרשתות עצומות של ניורונים נמצאות במוחינו, דבר שקסם לחוקרי המדעים הקוגניטיביים, כבר בתחילת שנות הארבעים. המדהים לרשת זו, היא תכונת האלסטיות והפלסטיות שלה מבחינה פיזיולוגית. הקושי שלנו הוא לעבור מרמת הניורונים והקשרים בינהים-אל אמת ההבנה המערכתית של כיצד פועלת הרשת?הקוגניציה. מאמר מעניין על הגישות השונות נמצא בספר: Cognitive Maps של יובל פורטוגלי 1996. ע"מ 1-45. שכותרתו: IRN- Inter REpresentational Networks רשת במדעים הקוגניטיביים

 

יצירת רשת מסועפת מאת ס’

27/11/2000 22:24

 

ח’ שלום קראתי את תגובתך ורציתי רק להוסיף שנעשו נחקרים על מוח ואכן ככל שיוצרים יותר גירויים אצל הרך הנולד רשת הניורונים מתרחבת ומסתעפת ובכך המוח מגדיל את מימדיו ומאפשר קשרים רבים המעבירם גרויים ממקום למקום.

 

 

שינוי ממדים-האמנם כמו אליס בארץ הפלאות? מאת ח’

29/11/2000 0:36

 

לי’, אשמח עם תביאי את המובאות שמהן שאבת את המידע. לגבי הטענה שהמוח מגדיל ממדיו-צר לי אך ככל הידוע לי, מוחינו נשאר זהה בגדלו למוח אבותינו ההומו-ספיאנס שהתרוצצו על פני כדה"א לפני 100,000 שנה לערך. המחקר מגלה כי החיבורים (סינאפסות) בין הנוירונים הינם אלסתיים ופלסטיים-כלומר, זהו מצב דינמי. הטענה הרווחת בקרב החוקרים של המוח היא שלמידה מעלה את מספר הקשרים בין אזורים שונים במוח, אל לא מעלה את מספר הניורונים הקיימים בו.ישנם אף מצבים שלאחר למידה,הקשרים המסועפים בין קבוצות ניורונים מתמעטים. ננסיתי לחשוב על דימוי /מטפורה שתייצג את הדינמיות, חשבתי על אליס בארץ הפלאות שמשנה את ממדיה כל פעם שהיא שותה מבקבוק הקסמים.אך כאן אנחנו לא מדברים על שינוי בממדים, אלא על שינוי מורפולוגי פנימי. לעיתים שינוי זה הוא הקבוע בדומה למערבולת מנהר שבה המים זורמים כל הזמן אך צורתה נשארת קבועה. אם נתקלתם, פגשתם במאמרים העוסקים בקשר שבין המבנה המורפולוגי-אנטומי של המוח לבין המבנה המנטלי-הנכם מוזמנים לעדכן מקורות: Goldstein, E.B. (1999). Sensation & Perception. Books/Cole publishing Company. Churchland, P. M. (1995). The Engine of Reason, The Seat of the Soul – A Philosophical Journey into the Brain. MIT press. Eccles, J. C. (1989). Evolution of the Brain: Creation of the Self. Routedge Publishing. London. England.

 

מוח-אתר מאת י’

2/12/2000 18:16

 

ח’, "מצאתי" אתר אינטרנט הדן בהוויותו של המוח האנושי. http://gifted.snunit.k12.il/activities/brain/index.html באתר מצויין כי גודל מוחו של איינשטיין היה גודל ממוצע מאור. אך התגלו קשרים מסועפים מאוד בין הנוירונים השונים יתכן וזה היה למעשה ההסבר לכשוריו הרבים. י’.

 

 

עוד על המוח האנושי מאת י’

30/11/2000 22:57

 

ח’ . קודם כל עלי לשבח את האנלוגיה שערכת בין המושג "רשת" לבין המוח האנושי. הרי אם נסתכל על כך זוהי ההקבלה הטובה ביותר שניתן לערוך למושג "למידה" הרי אדם ללא מוח מתפקד דינו, בסופו של דבר, מיתה. אדם יכול לשרוד ללא גפיים, ללא כליות ואפילו ניתן להחזיקו בחיים ללא לב, אבל חיים לא יתכנו ללא מוח (להוציא מצב שהאדם נמתא במוות מוחי ומוחזק בחיים על ידי מכונות). בנוגע לגודל המוח, אני יודעת שקיים שוני בין גודל המוח של האישה לבין זה של הגבר. אפילו במהלך לימודי נאמר לי לא אחת כי גודל מוחו של האדם הלוקה בשכלו קטן מזה של האדם הממוצע. וכי הקשרים הנאורולוגים השונים המתרחשים במוחו של ילד הסובל מהפרעות התנהגותת שונים מאילו של ילד רגיל. (במהלך סופ השבוע אני אחפש את המאמר המתאים). לדעתי י’ בדבריה התכוונה לכך, שכיום בעזרת גרויים אילו ואחרים ניתן לפתח את הקשרים הנאורולוגים המתרחשים בקרב מוח התינוק בצורה משמעותית יותר מבעבר. י’ נ.ב. אני תוהה האם יהיה ניתן לשכפל את המוח האנושי על כל קשריו השונים? מה יהיה אז? האם אין סכנה קיומית?

 

נשים מנגה - גברים ממאדים? מאת ח’

3/12/2000 16:44

 

י’, תודה על ההפניה לאתר.בעקבות דבריך, נזכרתי בספר שנכתב בתחילת שנות התשעים שכותרתו "נשים מנוגה וגברים ממאדים". האם באמת ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי יש הבדלים בגודל המוח בין גברים לנשים,או בתכונות אחרות. אני מתקשה לקבל את הקביעות הגורפות הללו, מאחר ששיטות המחקר הססטיסטיות ש"מראות" את ההבדלים לשיטתך, אינן מסוגלות להתמודד עם השונות האנושית. למשל, קיימת סברה לפיה גברים הם בעלי כושר ניווט והתמצאות מרחבית טובה משל נשים, דבר שמתבטא גם בחלק מסויים במוח-ההיפוקמפוס.הטענה היא שמוח האדם לא השתנה הרבה מאז האדם הקדמון, ומאחר שהגברים יצאו לצוד והנשים נשארו ליד המדורה, קיים שוני מולד בגודל ההיפוקמפוס שמסייע בהבניית המפה הקוגניטיבית של המרחב. ומה לגבי תכונת האלסטיות והפלסיות של המוח? לגבי מי אנחנו מכלילים את קביעתינו. מי לדעתך יהיה מסוגל להתמצא במרחב טוב יותר? נהגת מונית או נהג אוטובוס? במחקרי אני מגלה ומוצא כי ישנה שונות רבה בין אדם לאדם, בביצועיו בבפתרון משימות ובעיות מרחביות, ללא קשר למינו. לכן, לטעמי הכללה בהקשר אנושי, מסייעת לנו לסווג לקטגוריות ולארגן את אי הסדר לסדר מחד, אך מאידך, אותה ההכללה, ממזערת את השונות והמורכבות האנושית, שבענייהיא מופלאה ומרתקת. דוגמה שניה, לחיזוק טענתי: בסדרה "השרדות" המשודרת בערוץ השני,כל מוצ"ש, אנו כבר יודעים שהמנצח הוא דווקא גבר הומוסקסואל שחייו אילצו אותו ללמוד להסתגל. לשרוד תוך ביצוע מניפולציות רגשיות ושליטה בקבוצה-לאוו דווקא הגבר המצ'ואיסטי בחבורה.האם החיבור לצד הנשי שבו אפשר לו לנצח? אם נאפשר את אותם גירויים לבנים ולבנות, למשל, בלימודי מדעים ומחשבים, האם הבנים יהיו טובים יותר? ולסיום, ד"ר ניצה ברנע הראתה בעבודת הדוקטורט שלה: "שילוב הדמיה מולקולרית בהוראת מבנה וקישור כימי והשפעתה על תפיסה מושגית, תפיסה מרחבית ומושג המודל" (1997). המחלקה לטכנולוגיה והוראת המדעים. הטכניון. שבנות מסוגלות להבין את מבנה הכימי והתכונות התלת-ממדיות המורכב של אטומים ומולקולות באמצעות שימוש בתוכנת מחשב, באותה הרמה כמו הבנים. רק אם מאפשרים להן מספיק זמן. חומר למחשבה לא?...

 

 

המוח האנושי הבדלים? מאת י’

3/12/2000 23:13

 

ח’, גם אני כרבות מבנות גילי קראתי את הספר "גברים מנוגה נשים ממאדים". קראתי אותו פעמיים לפני שנכנסתי להריון ולאחר הלידה (אמרו לי שכדאי לי לקרוא אותו שוב). ובפעמים הללו קשה היה לי להתחבר לספר. מצאתי כי אני לא אחת משתמשת באותם המשפטים שהוצגו והיה לי מאוד קשה לקבל זאת. ואני חושבת (אין לי כל הוכחות לכך) שההבדלים בין הגבר לאישה הם למעשה תלויי התרבות בה אנו חיים. וכל המאמרים והמחקרים (שרוב כותביהם גברים) באים לענות על צורך חברתי. (הרי גולדה מאיר כמנהיגה נחשבה למנהיגה אסרטיבית ואילו לחלופין מובאראכ אינו נחשב לשכזה). אנו כחברה יוצרים את ההבדלים. בנוגע להתמצאות מרחבית אני בהיותי בקורס קצינות הוכחתי לכל הסובבים אותי כי הדבר בינו נלמד וכיום אני מנווטת לא פחות טוב מבעלי (שגם הוא קצין) והיו מקרים שאף יותר טוב. אבל בהרכבת פאזלים מעל 300 חלקים אני נחשבת לכשלון. דרך אגב בשישי ובשבת בערוץ 23 הקרינו סדרת תוכניות אשר עסקו במוח האנושי. בתוכניות עמנדו על ההבדלים שבין המוח הגברי לנשי. המסקנות היו כי קיים שוני נטען כי גבר אינו מסוגל לגהץ, לדבר בטלפון ולשטוף כלים בעת ובאותו זמן בו בזמן שאישה מבצעת זאת ללא קושי. לדעתי זוהי פיקציה הרי אף אחת לא ציין כמה פעמים אותם גברים גהצו קודם לכן. כמו כן צויין כי בשל השוני במבנה החשיבה נשים רגישות יותר האם לא כך חונכנו?!. אם שמת לב בתוכנית השרדות הקבוצה הייתה יותר סלל.חת לג'רבס (למרות עצלותו ולמרות שנדמה לי כי היה עצלן וכי פעמיים הפסיד וגרם לקבוצתו להגיע לבית הדין)ואילו עם רמונה פרעו את החשבון על התנהגות דומה.האין כאן סלחנות לגבר? ובנוגע לריצארד אני לא יודעת שבגלל היותו הומוסקסואל הוא זכה אף על פי. אני מקווה שבעזרת המחקר שלך ובעזרת מחקרים אחרים ושינוי הלך הרוח התרבותי בנות יקחו חלק משמעותי יותר בכל הפונקציות ה"גבריות" ולהפך גם לבנים מותר לבכות. י’

 

אפשר לצאת מהמוח אל המחקר? מאת ז’

3/12/2000 17:24

 

אני מצטרפת לתפיסה שלך לגבי ההכללות במחקרים: "גירץ (1990) כותב ב-פרשנות של תרבויות, כי בהיותו שותף לאמונתו של מקס ובר שהאדם הוא יצור האחוז ברשתות של משמעות (שימו לב לדימוי) שהוא עצמו טווה, הרי הוא, דהיינו, גירץ, רואה ברשתות אלה את הוויית התרבות. מה שאני מחפש, אומר גירץ, הוא ביאור חשיפת הפשר של ביטויים חברתיים, סתומים למראית עין…. האתנוגרפיה היא תשקיף או תיאור מפורט או מבואר של תרבות …. האתנוגרפיה הפרשנית אינה אמורה לספק ידע על חוקיות וחוקים של חברה או של תרבות… אלא שפע של ידע קרוב ואינטימי מ"עולם" נבחר, תוך שהוא מפורש על ידי החוקר, כמכלול מהלכיו וטעם פעולותיו של עולם זה בזמן נתון." (צוטט מתוך: קשתי י. אלפרט ב., יוסיפון מ., מנור א., (1997). בית ספר הטרוגני – אחדות בתוך שונות. תל אביב: רמות.) ח’, נטשתי את המוח, אבל אני תומכת בכך בכיוון המחקר. המחקר הכמותי מצביע על תופעות. המחקר הפרשני בא לפרש ולבאר התנהגויות ופעולות של הפועלים בזירת המחקר הנמצאים באינטראקציות עם אחרים, עם טכנולוגיה, סביבה ועוד. המחקר הפרשני חשוב לארגונים הנוטים להקיף בני אדם בטיפול כוללני, כמו בתי חולים, בתי סוהר, בתי ספר, מדגימים את ההעדפה המעשית של אתנוגרפיה לחקור "עולמות מחייה" הנישאים על מטווה עשיר של משמעויות.

 

 

ממשיכה לאתגר ולקרוא תיגר על דימוי הרשת מאת ז’

27/11/2000 1:15

 

חברים יקרים. ראשית ברצוני לברככם על דימוי הרשת מקסים והחכם כפי שהתחיל משניים בודדים והמשיך כביטוי לידע ציבורי שנבנה בשיעור. שנית ברצוני להמשיך ולקרוא תגר לדימוי זה: להלן ציטטות נבחרות שהוספתי בסיכום יומן הלמידה שלי: "התבונה היא, ביסודה, צירוף של השכל והניסיון. זהו שכל מבוקר על ידי הניסיון, וניסיון מודרך ומפורש על ידי השכל. השכל הוא כוח המחשבה; הניסיון הוא המגע עם העולם הממשי; ושניהם אחוזים זה בזה בכוח התבונה שאינה מרשה לאחד מהם שלטון בלעדי." פרופ' ירמיהו יובל "הדיאלוג הפנימי הוא דיבור בשביל המדבר עצמו , דיבור חיצוני הוא בשביל אחרים. דיבור חיצוני הוא הפיכת המחשבה למילים, אובייקטיפיקאציה של המחשבה. בדיבור פנימי התהליך הוא הפוך; הדיבור הופך למחשבה פנימית. שיח היחיד - הדיאלוג הפנימי, הנו תצורה מורכבת. בדיבור שבכתב, שאינו יכול להסתייע בסיטואציה ובהבעות פנים, מחויבת התקשורת להשתמש רק במילים ובצירופיהן. לכן הדיבור שבכתב מקבל צורות מורכבות ונדרש לטיוטות. דרך ההתפתחות מטיוטה להעתק הסופי משקפת את התהליך השכלי. לתכנון יש חשיבות רבה בדיבור שבכתב, אפילו אם הכותב אינו משתמש בטיוטה. גם אם הכותב אומר לעצמו מה הוא רוצה לכתוב, אף זה שימוש בטיוטה במחשבה בלבד. טיוטה שכלית היא הדיבור הפנימי, כיוון שדיבור פנימי ממלא תפקיד של טיוטה גם בדיבור שבכתב וגם בדיבור שבעל פה" (ויגוצקי, 1965). פריירה (1990): "הדיאלוג חותם את פעולת הידיעה, שלעולם איננה אישית, למרות שיש לה, כמובן, גם ממד אישי".(עמ' 17). "הדיאלוג מסייע לנו לחשוב ביחד אודות הדברים שאנו יודעים ואודות אלה שאיננו יודעים, ולפעול מתוך עמדה ביקורתית לשינוי המציאות". (עמ' 106). "הדיאלוג מלכד וחותם את הקשר בין הסובייקטים החושבים, הסובייקטים היודעים והחותרים להרחבת הידיעה." (עמ' 107). מתוך אליס בארץ הפלאות - הספר המוער: "שונר צשר", היא פתחה בהיסוס..... "התואיל להגיד לי, בבקשה באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע," אמר החתול . "לא איכפת לי כל כך לאן-" אמרה אליס. "אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול. -"בתנאי שאגיע לאנשהו," הוסיפה אליס כהסבר. "בטוח שתגיעי," אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה." מקומו של המורה: לומד, מנחה, מלמד, צופה, מספק אתגרים על פי יכולת הלומד (פריירה, 1990: מורה – תלמיד עם תלמידים – מורים, עמ' 68). סוף דבר "כאן מובטל.ח, כי תשאלו:/ מה ההקדמות הללו?/ פתח הפה כמ’-/וישר אל העניין! אך אלי שבשמים,/ השירה איננה מים!/ אין זה ברז שפותחים,/ והמים נשפכים… כאן צריך לשקול במוח:/ מה לזכור, ומה לשכוח,/ מה למחוק ומה לכתוב,-/ שנוכל לומר: כי טוב! כי לכתוב צריך לדעת,/ ולמחוק צריך לדעת,/ ובכלל, צריך מאד/ רק לדעת וללמוד." (א. שלונסקי, עלילות מיקי מהו, עמ' 57) לאחר קריאת מקורות נפלאים אלו,שאלותי הן: 1. מה מקום המורה והתלמיד בתהליך כיצד הם משתקפים במטפורה? 2. מה מקום הידע? האם הוא נקרה במקרה בדרכו של הלומד כמו הדגים, והוא רק צריך לברור ביניהם? 3. האם כמו באליס פרישת הרשת אקראית? ולא משנה היכן פורשים אותה, תמיד מגיעים לאן שהוא? 4. היכן הדיאלוג ברשת?

 

אתגר הרשת כמטאפורה מאת מ’

28/11/2000 20:58

 

ז’ שלום רב. השאלות שאת מעלה בהחלט צריכות להאמר, ועלינו להשלים את התמונה המשתקפת מבעד למטאפורה. אני רואה בדייג את התלמיד הפעיל, האחראי לתכנון וביצוע של פעולותיו. הרשת היא חכמה, לוכדת הרבה דגים בים (של הידע ) חלקם קטנים, אחרים פגרים, חלקם לא ראויים למאכל, כך שהדייג/ תלמיד מוכרח לברור את הדגים שעלו ברשתו ( כמובן שגם הרשת מסננת בחוכמה) הרשת משולה כאן למורה. בעולם הה.ל.ה מהווה המורה ככלי מסייע לתלמיד, אמצעי להשגת יעדיו של התלמיד. אני כן רואה באיכות הרשת טיב הקשרים וגודל החורים כמטאפורה לפעילות של המורה, יחסו אל התלמיד והמקצוע, תפקוד כללי - אמונה בתרבות הה.ל.ה, מרכיב חשוב בסביבון הלמידה. התלמיד בעל מכוונות עצמית בעצם החופש לברור את הדגים שהעלה ברשת, סביר שדגים לא ראויים ישליך בחזרה לים הידע.

 

 

מקום הידע מאת ל.ח

27/11/2000 23:6

 

לז’ הידע - לעיתים נקרה במקרה בדרכו של הלומד, ולעיתים ימצא בזיעה ובמאמץ, בבחינת "ידעת ומצאת תאמין". הלמידה המזמנת, האקראית, לעומת הלמידה המכוונת. הלמידה מתוך מטרה ולמטרה. לכן לעיתים פרישת הרשת היא אקראית, או אולי הרשת רק נפלה המקרה, ו"הדג" נתפס, ולעיתים פורשים ופורשים ושוב פורשים - ולבסוף לעיתים תופסים ולעיתים ממשיכים לפרוס. ל.ח

 

הרשת כמטפורה ללמידה מסתעפת מאת ס’

27/11/2000 22:47

 

ז’ שלום רציתי להתייחס למה שרשמת ( האמת שזו הפעם השניה שאני כותבת את הדברים, פשוט הם לא מופעים ברשימה המופיעה בפורום). ראשית לגבי במורה והתלמיד המשתתפים בתהליך הלמידה, לתלמיד רשת פרטית ולמורה רשת פרטית השזורה ברשת אחת כוללת כיון שיש בינהם אינראקציות. כל אחד ורשתו במובן של גודל החורים, טיב החומר ממנו נוצרה הרשת, טיב הקשרים, כל אלה יחד מקשרים אותי לשאלה השניה מהו מקור הידע? פנימי או חיצוני- תלוי בשלל ומה שעושים איתו? איך מבררים את השלל? התפיסה מקרית או מכוונת? רעיון זה מתחבר אל הדיאלוג: האם יש צורך השלל? אם לא העלתי דבר ברשתי- למה? שאלות אלה נשאלות באנלוגיה לאיסוף ה(מ)ידע, שימור ה(מ)ידע, שימוש ב(מ)ידע המתקשרים לתהליך הלמידה.

 

 

הרחבת מושג ה"רשת" כמטפורה ללמידה מאת ס’

27/11/2000 22:20

 

ז’ שלום קראתי בעיון רב את מה שרשמת. אני רוצה להגיב על מספר שאלות. המטפורה של רשת יכולה להתרחב ולא להשאר במובן המצומצם של הרשת הפזית, אלא אם נתייחס ללומד בתהליך הלמידה מה גודל החורים? מהי איכות הקשרים? מה חוזק החומר ממנו עשויה הרשת? וכל זה באנלוגיה לסגנון הלמידה של אותו תלמיד. אותן שאלות ניתן לשאול על המורה.מכאן אני מגיע גלשאלה השניה מהו מקור הידע חיצוני או פנימי בהתייחס לשלל שנמצא בחוץ ( באוקינוס או בירקון כמו שתיאר רענן )ו\ או מה שנתפס ברשת? מקרי או מכוון?לגבי הדיאלוג גם פה המטאפורה יכולה להתרחב: מה אני עושה עם השלל? האם יש לי צורך בשלל? אם אין לי שלל אז למה אין לי שלל?וכל השאלות הללו הן באנלוגיה לאיסוף הידע, שימור הידע,

 

האם כדאי לדוג בירקון? מאת ר’

27/11/2000 22:0

 

שלום ז’ ! אני מאד נהנה לקרא את רעיונותיך. אני חושב שלא בכל מקום שהרשת תיפרש תהייה למידה במידה שווה. ישנם ניסויים בפסיכולוגיה המראים כי סביבה עשירה בגרויים חיונית ללמידה ובהמשלה לא מומלץ לדוג בירקון או בקישון, וגם בים- המלח הסיכוי לדוג הוא נמוך. ישנו ניסוי מפורסם שבו מצאו שמשקל מוחה של חולדה שהייתה בתנאי מעבדה עם גרויים עשירים-משחקים מסוגים שונים עלה על משקל מוחה של חולדה שהייתה בסביבה דלת גרויים. מקומו של הדיאלוג הפנימי ביחס לרשת וללמידה בכלל נראה לי מאד מעניין. אני חושב שניתן לראות זאת כחיזוק ועיבוי של הרשת את עצמה אם מדובר ברשת פשוטה. אם רואים את כל העולם כרשת אחת אז ניתן לראות את החלקים המדברים אלו עם אלו כצורה של דיאלוג. בעולם הוירטואלי ישנן גם תת-רשתות או רשתות פנימיות (אינטרה-נט) כמו הרשת שאנו מתכתבים בה בקבוצת הדיון. אם נראה את כל קבוצת הדיון כרשת(או ישות) אחת אולי ניתן לראות את מה שהיחידות ברשת עושות כסוג של דיאלוג.

 

 

רשת פרטית/ציבורית מאת א’

27/11/2000 12:43

 

ז’ שלום! המקורות שהבאת - פשוט מהממים. ונשאלת השאלה אם הרשת כמטפורה היא באמת רק אישית או גם ציבורית, בסופו של דבר כל רשת אישית שזורה בחלקה ברשת הציבורית למרות שכל אחד "תופס" ומפרש את הרשת הציבורית באופן הרלוונטי לו. לגבי הקטע מ"עליסה" היא תגיע בסופו של דבר לאיזה שהוא מקום השאלה היא האם בחרה באותו מקום שלאיו היא מבקשת להגיע (כיוון שלא הציבה מראש מטרה).

 

על יעדים בחינוך מאת ז’

30/11/2000 19:14

 

א’ שלום בסוגיה של "לדעת לאן ללכת", אני מהרהרת האם בחינוך, כעיקרון (לא מעת לעת), קביעת יעדים היא הכרחית (נא עיין בספרה של פרופ' בירנבוים, 1997, פרק ג' עמ' 41 - 53). ועונה: לדעתי ללא קביעת יעדים ברורים, לא נגיע למקום ברור, להלן ציטוטים נוספים: “…which way I ought to go from here?” “That’s depends a good deal on where you want to get to,” said the cat. …”- so long as I get somewhere ,…” “Oh, you’re sure to do that, " said the Cat, "if you only walk long enough." Lewis Carrol, Alice in Wonderland "Here is Edward Bear, coming downstairs now, bump, bump, bump, on the back of his head, behind Cristopher Robin. It is, as far as he knows, the only way of coming downstairs, but sometimes he feels that there really is another way, if only he could stop bumping for a moment and think of it." A. A. Milne, The Complete Winnie-the-Pooh "אם אתה לא יודע לאן אתה הולך, זה מאד קשה להגיע. אם אתה רוצה שהתלמיד ילמד, צריך להבהיר לו למה אתה מתכוון, וצריך להבהיר לו איך הוא יראה לך וישכנע אותך, מה הוא יודע." טד סייזר

 

 

יעדים - דרך חיים מאת י’

30/11/2000 23:24

 

ז’ וא’ שלום. עלי לחזק את דבריה של ז’, ללא קביעת יעדים מוגדרים ומטרות לטווח הקצר ולטווח הארוך נחטא למטרת החינוך. והיא "טיפוח אישיות הילד על מנת להפוך את הפרט לאזרח התורם לחברה" (מתוך משימות להתנסות בהוראה, מכללת לוינסקי, 1994). בעזרת הצבת היעדים והמטרות נוכל להעריך מחדש לכל אורך תקופה ההוראה, את איכות ההוראה את סוג ההוראה וכו.. כן נוכל לדעת מהיכן אנו באים ולהיכן אנו הולכים ואילו מכשולים עלינו לעבור בדרך. אם אני לא טועה על פי חוק מחוובים אנו (לפחות במסגרת החינוך המיוחד) להציב יעדים ומטרות ואף לדווח זאת להורים (ראה חוק החינוך המיוחד, תשמ"ח 1988). "ממרום שנותי" בהוראה יכולה אני לומר כי בשנת הלימודים הנוכחית, בשל מורכבותה, הייתי "הולכת לאיבוד" ללא היעדים והמטרות המנחים אותי. (האמת היא שרק כך אני מצליחה "לכסתח" את עצמי) ולא הייתי מצליחה להגיע להשגים עם תלמידיםולהבין חוסר השגים עם אחרים. י’

 

דע לאן אתה הולך מאת א’

30/11/2000 19:30

 

ז’ שלום! לאחר המפגש בצ'ט רציתי להוסיף גם לידיעת שאר משתתפי הפורום. החינוך בפני עצמו הוא אמצעי להשגת "איכות" חיים וחשוב לדעת לאן הולכים ולכן יש להציב מטרות ויעדים. כבר במקורות נאמר :דע מנין באת ולאן אתה הולך אז לפחות בעולם הזה (עד שנגיע למקום רימה ותולעה)חשוב שתהא תכלית ללא תכלית אין ערך לחיים העכשויים ואם החינוך הוא אמצעי להשגת התכלית הרי שיש להציב יעדים שאם לא כן נלך סחור סחור וכשנגיע , נגלה כי חיינו אולי היו בזבוז...

 

 

לא’ מאת י’

30/11/2000 23:27

 

א’, עניתי לך מיד לאחר שקראתי את דבריה של ז’ וטרם קראתי את דבריך האחרונים. וכן עלינו לדעת מניין באנו ולאן אנו הולכים. אם כי "מאפר באנו ולאפר נשוב" השאלה היא מה עושים בדרך?!

 

מקורות מאת ז’

27/11/2000 1:33

 

ויגוצקי, ל., ס., 1965. החשיבה והמילה. בתוך מ. כספי (עורך). החשיבה. ירושלים – האונ' העברית, בית הספר לחינוך. פריירה, פ., 1990. פדאגוגיה של שחרור. תל אביב - הוצאת מפרש.

 

 

אפרופו - מידע מאת ד’

21/11/2000 0:4

 

אולי יעניין אתכם לדעת שבכל דקה "מייצרים" 500,000 דפי מידע: בספרים, מאמרים ודוחות חדשים. הדבר מביא לידי כך, שבכל שנה , גדלה פי שניים כמות המידע האנושי, בעוד שלפני 150 שנה, חלפו 50 שנה עד להכפלת המידע.בשלושים השנים האחרונות של המאה ה - 20, יוצר יותר מידע מאשר בכל תקופות ההיסטוריה שקדמו להן. מקור: עידן המידע - המהפיכה הטכנולוגית של התקשוב / יעקב בעל-שם. "מדע" - עיתון מדעי לכל, הוצאת מכון ויצמן,כרך כ"ט מס' 1.

 

 

פרשנות שונה ל"רשת" מאת ד’

20/11/2000 23:41

 

בעיני הרשת היא רשת המידע. כמו הרשת שהיא מסועפת, קיימים בה חוטי "שתי" וחוטי "ערב", והם מחוברים ביניהם ע"י קשרים רבים. גם המידע הוא מידע מסתעף, אצל כל אדם מעורר מידע מסויים הקשרים רבים ושונים, רק הקשרים אילו הם שיוצרים את המשמעות האמיתית של כל פיסת מידע. ללא קשרים - לא תהיה רשת , ללא קשרים לא תהיה משמעות למידע.

 

 

ושוב על דגים מאת ל.ח

20/11/2000 23:24

 

למרות אי אהדתי לדגים - אני מצטרפת למטפורה שבה הרבתם להשתמש. שאלה: לכולם ברור מי הדייג? מהיכן החכה? מי מדריך הדייג? האם ניתן ל"דייגים" לחפש ולהתנסות לבד - או שמה נכוונם ונדריכם? מהי הדרך להדריך את "הדייגים"? מתי? המון שאלות עולות לי בעקבות המטפורה שהועלתה,אני מקווה שיחד נגיע לחלק מהתשובות.

 

 

על מטפורות להוראה וולמידה מאת ז’

19/11/2000 10:11

 

א’ וי’ שניכם הצגתם מטפורות מאד מעניינות על הלמידה, ההוראה ובעקיפין על הידע. הייתי רוצה שתרחיבו את האנלוגיה של המטפורה לאובייקטים המדומים. כלומר, לאור המטפורות שלכם, הסבירו מהם לדעתכם: ידע, הוראה, למידה, תלמיד, מורה. דרך ההסבר ועשיית האנלוגיה, אבין אתכם יותר, ואף אתם תחדדו את מידת הדיוק של המטפורה והתאמתה לתפיסתכם.

 

 

הסבר למטפורה מאת א’

19/11/2000 19:54

 

הדימוי לרשת העכביש או לרשת הדייגים מייצג את מבנה עולם הידע שנשזר על ידי העכביש או הדייג והקשרים והלולאות של הרשת נוצרים מהפרשנות שלו ל"עובדות, דעות התנסויות, והשפעות של הסביבה בעיצוב "עולמו" של הפרט. היכולת להשתמש באופן מושכל ב"רשת" נובע מגודלה, חוזקה, ואפילו מגודל "חוריה" כביטוי לאיכותה. כל מה שמשפיע על ה"רשת" מהסביבה החיצונית, משנה או מוסיף הוא בחזקת ה"מורה". על פי המטפורה, הדייג או העכביש משתמשים ברשת ומעצבים אותה ל"הבנייה" נוספת ועיצוב מחדש של עולמם בהתאם לכמות ואיכות הדגים (הצייד) שנתפסה וחוברה לרשת.

 

ועוד על מטפורה מאת א’

20/11/2000 15:7

 

ועיקר שכחתי - אותו מארג של פרטי מידע וגופי ידע שהם נחלת הכל וכל אחד יכול לעשות בהם שימוש רלוונטי לצרכיו הרי הוא w.w.w.- world wide web מארג "חובק" עולם שדימויו גם כן כרשת...

 

 

עוד על רשתות ודייגים מאת ר’

20/11/2000 21:55

 

נראה לי שהרשת הוירטואלית ורשת הדייג דומות בכך שבשניהן מנסים ל"דוג" ,דגים או מידע.לעיתים הדגים והמידע מסתתרים ויש לדעת כיצד לחפש אותם. ישנם דגים אשר קל יותר לתפוס אותם ואילו אחרים מגלים התנגדות קשה יותר ,כמו בסיפור ה"זקן והים",האם גם כך היא הלמידה ?

 

מה חשוב יתר? חוטי הרשת או הרווחים שביניהם? מאת ח’

23/11/2000 2:19

 

ז’,לא נותר לי בשלב זה אלא לצרף תמונה שתדבר בעד עצמה. המרווחין בין הדגים יוצרים את הדגים מהסוג השני, וחוזר חלילה. "אנחנו כל הזמן מתאמצים לדעת ככל היותר, ללמד כדי לזכור הרבה,...זה מצב לא כלכך בריא. תכונה חשובה של מוחינו היא היכולת לא לזכור" (ציטוט חופשי מדברי פרופ' דניאל אלגום,בשיעור האחרון-"קשב וארגון קוגניטיבי, תשס"א). אם לא היו לנו חורים ברשת לא היינו מסוגלים להרים אותה מפאת כבדה-היא הייתה מכילה את הדגים בתוספת כל מי הים. מענין שהחורים הם סתם ריק, אבל חשיבותם רבה מאד. יש צורך בחורי רשת משתני גודל- בהתאם לתנאי הסביבה.

 

 

החוט או החור מאת א’

23/11/2000 19:45

 

כל אחד ושיקוליו: החוט ועוביו נותנים אולי את הביטחון והודאות ואילו גודל החור רומז לגודל וחשיבות הדגה שמצופה לעלות ברשת "דגי רקק או כרישים".

 

הסבר מטפורה מאת י’

19/11/2000 18:56

 

ז’ שלום. אני אנסה להסביר את המטפורה אותה בחרתי למושג למידה. כאשר בחרתי ברשת דייגים כמטפורה ללמידה בחרתי להתייחס למושג למידה באופן כוללני יותר. הלמידה אינה רק תוצאה של קשר זה או אחר בין תלמיד לבין מורהו אלא כל אדם חשוף במשך היממה ללמידה. (תינוק לומד מהוריו, הורה לומד מילדו, חבר לומד מחברו) למעשה בצבא שמעץי משפט המתאר זאת בצורה הטובה ביותר: "האדם נמצא בתהליך תמידי של למידה". ובכן המיד הוא סך כל האינפורמציה החדשה והמחודשת הסובבת את האדם ואילו הם למעשה כל אותם דגים הנמאים בים. הדייג - התלמיד דג את אותו מידע. זהו למעשה אותו מידע שהמורה/ההורה/חבר הפגיש/ אותו עימו. הדגים אותם דג הדייג יש טובים (הדייג התקין מהם ארוחה והוא נשאר עם טעם של עוד) כלומר המידע החדש אליו נחשף הלומד היה משמעותי עבורו, גירה את חושיו ונחקק בזכרונו. יש דגים לא טובים, זהו אותו מידע שסונן או שלא עובד מספיק בקרב הלומד והאחרון לא זכר דבר וחצי דבר אודותיו. יש דגים שהם "באמצע" אפשר להתקין מהם ארוחה (ואולי אפילו ארוחה די טובה) אבל האדם לא נשאר עם טעם של עוד. הכוונה הינה לאותו מידע שהלומד נחשף אליו ברגע מסוים והוא מתאים לצרכיו האישיים, מתרחשת למידה מסויימת אך היא לא בהכרח למידה משמעותית כי יש ולעיתים היא נשכחת. הידע בקרב הלומד הוא למעשה כל אותם הדגים הטובים המשאירים טעם של עוד. אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי טוב יותר ולא באופן יומרני מידי. י’.

 

 

הרחבת המטפורות היפות שלכם מאת ז’

20/11/2000 20:13

 

א’ וי’ מעניין שתי המטפורות שלכם מאד קרובות מבחינה ויזואלית, ומאד יפות בעיני, אם כי לכל אחד מכם פרשנות שונה מעט, או הרחבה שונה. י’ רציתי לשאול כמה שאלות הקשורות למטפורה שלך. לפי הבנתי הקליטה של הידע על ידי הדייג היא קליטה אקטיבית. הדייג בוחר מה לטעמו והוא מחליט האם להתקין ארוחה, ו/או האם הוא דוחה את הדג שנפל לרשתו. מה תפקיד הדגים בתהליך הלמידה של הדיג? האם הם תורמים את הידע בדרך פאסיבית? כלומר, לדגים אין כל תפקיד בתהליך אלא להיות בסביבה? האם השהות שלהם מקרית? האם כל דג שנמצא במקרה בסביבה ונופל ברשתו של הדייג, רק במקרה כזה יש לדייג סיכוי ללמוד? על ידי הברירה והבחירה מה מתאים לו ומה לא? אותן שאלות לגבי הגורמים המשפיעים על עיצוב הרשת או הקור במטפורה שלך א’. ונקודה שנייה המתחברת גם למטפורה של א’, היכן ניתן למקם על הרשת את ההערכה והרפלקסיה? האם יש להן משמעות בתהליך הלמידה? חשיבות השימוש במטפורות בתהליך הלמידה של פרחי הוראה: כיוון שלמידה כל כך מושפעת מידע קודם, על ההוראה במכללה המכשירה מורים, להתחיל מעזרה ללומד להבין מה הוא כבר יודע ובמה הוא מאמין. הבעיה היא שלרוב לא מעודדים טירונים להעלות למודעות את אמונותיהם. מחקרים הראו שעד שהאמונות לא יהיו גלויות (מודעות), פרחי ההוראה לא יהיו בשלים לתכנית ההכשרה שלהם. מורים נוטים ללמד כפי שלימדו אותם, כפי שהתנסו הם במודל דידקטי של הוראה, שאינו כולל מטרה מוצהרת של למידה תוך הבנה. כדי שפרחי הוראה יעברו מאמונה בלמידה קצרת-טווח לדרך למידה ארוכת טווח ולהבנה עמוקה של מושגים מדעיים, עליהם לעבור שינוי קונצפטואלי בעצמם. שינוי מושגי לא יחול כל עוד הלומדים אינם מודעים לחשיבתם. דרך אחת בקידום מודעות מסוג זה היא חקירה רפלקטיבית משתפת. אמונות על למידה והוראה יכולות להגיע למודעות דרך רפלקציה. דרך מטאפורות אדם מבין באופן ייחודי מידע חדש ע"י ייחוסו לחשיבה אישית. בדרך זו מטאפורה היא גם תוצר (דרך להביט על דברים) וגם תהליך (בו נוצרות פרספקטיבות חדשות). רפלקציה דרך מטאפורות עזרה לפרחי הוראה לזהות ולהבין כמה מאמונותיהם על למידה והוראה, ואת תלותם בהיסטוריה האישית שלהם כלומדים. נראה כי פרחי הוראה זקוקים להפוך אמונות חבויות לגלויות לפני שיוכלו לדון בתורות למידה ואסטרטגיות הוראה המוצגות בתכניות חינוך למורים, וכי יש לעודדם לעשות זאת דרך רפלקציה. לשם כך מטאפורות יכולות להביא לתועלת ככלי. פרחי הוראה זקוקים לסביבה בטוחה ותומכת כדי ללמוד איך ללמד. מקורות: Bullough, R. V. (1991) Exploring Personal Teaching Metaphors in Preservice Teacher Education. Journal of Teacher Education, Vol. 42 (1) pp. 9-43) Kathleen Sillman & Thomas Dana (1999) Metaphor: A Tool for Monitoring Prospective Elementary Teachers' Developing Metacognitive Awareness of Learning & Teaching Science.

 

ועוד על דגים ודייגים מאת י’

20/11/2000 22:57

 

ז’. שמחתי לקרוא את אשר כתבת אודות פרחי ההוראה. אם יורשה לי לשאול באיזו מכללה את מלמדת?. בשנת 1999 אני סיימתי את לימודי במכללת לוינסקי במסלול לחינוך מיוחד. במהלך שנות הלימוד לא תמיד חשתי כי חברותי ואני מקבלות "סביבה בטוחה ותומכת כדי ללמוד איך ללמד" (אני שמחה לראות שישנו שיונוי בגישה לסטודנט) ועל כך היו לנו עימותים רבים מאוד עם המדריכות הפדגוגיות שלנו. אומנם ערכנו רפלקציות, תחת הכותרת "משוב" אך לא תמיד כתבתי את אשר חשתי או למדתי באמת תוך כדי ההתנסות.כיום בתור מורה אני יכולה ומסוגלת לערוך רפלקציה טובה יותר אודות דרך העבודה, הרפלקציה לא נערכת מיד לאחר השיעור אלא לעיתים לאחר מספר ימים. בנוגע לדימוי "רשת הדייגים" אני לא מבחינה גדולה כל כך בדגים, אך אם אינני טועה גם לדגים שוהים במיין המתוקים בהתאם לתקוםה בשנה, יש עונות הנחשבות לעונות דייג טובות יותר, יש עונות בהן הקף הדייג רב יותר וישנם מקומות בהם גדלים דגים שונים ומשונים. כך שהדגים אינם נמצאים "סתם" בים, כמו גם הידע. אם אני זקוק לדג מסוים-ידע אני אגש לדוג באותו המקום בו יש סיכוי כי אמצא דג טוב או ידע רלוונטי. מתוך אותם דגים, מתוך אותו ידע אני אערוך את הסלקציה ואת ההחלטות השונות. כך שהלמידה המכוונת אינה תהליך פאסיבי-מקרי הרפלקסיה לדעתי נעשית בשלבב קצת יותר מאוחר, לאחר שהידע הופנם והובן. כמו שכתבתי קודם לכן על מנת שאני אערוך רפלקסיה עניינית ולא אמוציונלית אני זקוקה לזמן, אני צריכה להסתכל על ההתרחשות כל התרחשות בזמן עבר, כך הרפלקסיה תהיה "נקייה" יותר, אובייקטיבית יותר וממוקדת יותר. זהו לבנתיים, נשתמע בקרוב. י’

 

 

על אתר מקביל ב"אורנים" מאת ז’

21/11/2000 20:32

 

י’ וכל החברייה שלום אני מלמדת במכללת אורנים במסלול חינוך מיוחד, הדרכה פדגוגית לגבי הוראה בכיתה רגילה. השבוע עלה לאויר אתר הכולל פורום מקוון של המסלול שלנו. נראה לי שיכול להיות נחמד לארח זה את זה מידי פעם. כלומר, להביא לאתר זה אמירות של הסטודנטיות באורנים להתייחסותכם, ולהפך. אשמח לתגובות.

 

שאלת מחשבה מאת מ’

19/11/2000 2:23

 

בעניין תרבות הל"ה קונסטרוקטיביסטית, מוסכמת עלינו הדעה שמורה ותלמיד שותפים מלאים להוראה ולהערכה. אני מתחבטת בשאלה כיצד מורה העומד בלחץ המבל.חם הסטנדרטיים בסיום התיכון, יכול לפקח ולהדריך תלמיד ללמידת חקר והבניית משמעות על פני שינון הידע.האם זה לא מאוחר ?

 

 

אף פעם לא מאוחר מאת ש’

20/11/2000 23:26

 

כמור ותלמידה אני תמיד הייתי לחוצה, בשנים האחרונות קצת פחות. וכן אני מחפשת תמיד אלטרנטיבות חדשות להערכה , לדוגמא, משחקים לימודיים ,עבודות חקר.

 

אף פעם לא מאוחר מאת ש’

20/11/2000 23:25

 

כמור ותלמידה אני תמיד הייתי לחוצה, בשנים האחרונות קצת פחות. וכן אני מחפשת תמיד אלטרנטיבות חדשות להערכה , לדוגמא, משחקים לימודיים ,עבודות חקר.

 

 

אף פעם לא מאוחר מאת ש’

20/11/2000 22:39

 

מנסיון שלי , דווקא מורה העומד בלחץ המבל.חם הסטנדרטיים ירצה למצוא פתרונות נאותים לתלמידיו, אני מדברת מתוך נסיון אישי. כאחת שתמיד לחוצה במבל.חם, אני משתדלת למצוא אלטרנטיבות חדשות להערכה ומצליחה בכך לעודד את תלמידי.

 

תרבות ההל"ה הקונ' מאת ז’

19/11/2000 10:6

 

מ’ חביבתי מה שלומך? לא התראינו זמן רב. השאלה שלך היא שאלת מיליון הדולר. אני הייתי רוצה לנסות מעל במה זו,לאתגר את כל הקבוצה ולנסות במשותף להציע פתרונות כיצד להכניס את תרבות ההל"ה הקונ' דווקא לבתי הספר התיכוניים, בחטיבות העליונות, על אף הדרישה הלוחצת של בחינות הבגרות. האפשרי הדבר? אני מאמינה בזאת בלב שלם, ולדעתי אם נאמין, נצליח. אמנם אני מאתגרת אתכם עם רעיונות ביצוע שיכולים להיות טכניים בלבד, אך אם מישהו מאמין בדרך הוא כבר ימצא אותה.

 

 

תרבות ההל"ה בבי"ס אוטונומי מאת מ’

19/11/2000 22:5

 

ז’ שלומות לך, ברשותך אעצים את האתגר, בתי-הספר נמצאים בתהליך של הפיכתם לאוטונומים. עובדה שתחריף את התחרות בין המוסדות. אני מאמינה שהמורה ידרש למקסימום תוצאות משביעות במשאבים מינימליים. נשאלת השאלה האם מורה זה יתפקד בתרבות הל"ה המצווה דרך ארוכה ולא תמיד הישגים גבוהים בצדה (למרות שנקצור הישגים לא פחות חשובים)?

 

אתגר על אתגר על אתגר... מאת ז’

20/11/2000 17:19

 

מ’, מהם הישגים גבוהים ומהם הישגים נמוכים? על פי אילו קריטריונים נמדוד אותם? באילו אמצעים? על פי אילו אמות מידה נעריך את איכותם? מה יהיו הסטנדרטים והתקנים לביצוע ברמה גבוהה או נמוכה? מי ייקבע את כל הנ"ל? אולי תשובות לשאלות אלו יכוונו לתחילת מענה לאתגר?

 

 

לשנות את השיטה מאת ד’

20/11/2000 23:22

 

ז’, מ’ ושרה. מדברים, מתכננים וכותבים רבות על שילוב של הוראה-למידה-הערכה. המטרות של תכנית זו נפלאות אך כל עוד יעריכו את התלמידים בציונים ומספרים לא נוכל ליישם את כל התיאוריות היפות האילו. ולא רק בבחינות הבגרות , יש גם מבל.ח הישגים מחוזיים במדעים, במתמטיקה ומי יודע במה עוד. בתי הספר על מנהליהם ומוריהם נערכים לקראת המבל.חם ומתחילים ללמד את התלמידים לקראתם. מנסים לשאוב מידע מכל מקור אפשרי, מה תהיה מתכונת המבחן וכל היתר "יורד מסדר היום". אמנם לטווח ארוך ברור שתרבות ההל"ה היא הפתרון, אך צריך לשנות את השיטה כדי שיוכלו המורים לעבוד בדרך זו.

 

סליחה - מסכימה אך לא מרפה מאת ז’

21/11/2000 20:5

 

ד’, אני מרגישה קצת נודניקית וסליחה עם כולם על כך, בכל זאת אני לא מרפה. אני מסכימה עם תיאור המצב שאותו את מתארת, לכן היצבתי אתגר לשותפים בפורום. איך למרות התנאים ניתן לשלב את תרבות ההל"ה הקונס'? דווקא אשמח לרעיונות אפילו הפרועים ביותר. תודה.

 

 

על שינויים אצל מורים ובבתי ספר מאת ז’

13/11/2000 22:41

 

שלום לכולם שוב קם האתר לתחייה, ואצלי זה כבר מעורר תקוות, ציפיות וסקרנות. לאור מחשבות והרהורים שהועלו באתר רציתי להתייחס לשתי נקודות בולטות. האחת היא תהליכי שינוי בבתי הספר. סוגייה זו העסיקה אותי רבות בשנה הקודמת, והשנה היא אף רלוונטית יותר ממה ששיערתי לעצמי באותה עת. השנה אני עוסקת בהנחיית שני בתי ספר מטעם המחלקה לתוכניות ולשיטות במשרד החינוך. תפקידי להוביל את בתי הספר לחשיבה ביקורתית, תהליכי שינוי עם אוריינטציה לתפיסת ההל"ה (הוראה למידה הערכה) הקונסטרוקטיביסטית (להלן: קונ'). עיסוק נוסף שלי השנה הוא הדרכה פדגוגית של סטודנטיות לחינוך מיוחד באחת המכללות המכשירות מורים, וגם בתפקיד זה העיקרון המנחה אותי ואת עמיתותי הוא ההל"ה הקונ'. הספרות העוסקת בהכשרת מורים מדברת על כמה גורמים וממדים לשינויים בתפיסות של פרחי הוראה: חשיבה רפלקטיבית של המורים כבעלי מקצוע (מיומנויות, יכולות וביצוע), וחשיבה רפלקטיבית כתחום הוראה לתלמידים. באמצעות רפלקסיהעיצוב ידע חדש ואמונות חדשות על הלמידה, על פדגוגיה ועל הלומדים (גרוסמן ווילסון 1999). התפיסות האפיסטמולוגיות של הסטודנטים והמורים: מה נחשב כמקור ידע, סוג הידע הנתפס כמעורר שינוי בפרקטיקה, דימויים לגבי למידה והוראה, הבניית תפקיד ההוראה, מקום הקוריקולום בעבודת המורה (בריסקו 1996). שולמן 1998: ממדי פרופסיה בהוראה: ידע והבנה על תיאוריות, מיומנויות והתנסויות, יכולת ניתוח ושפיטה, למידה מתוך מתח ואיטראקציה בין התנסות ותיאוריה, למידה מקהיליית מומחים בתחום, ומהידע שהצטבר בתחום. ועל כל אלו קיים גם הגורם האישיותי של המורה. סוטר (1995) הציגה דגם של דפוסי אישיות של מורים הפתוחים לשינויים או לא. בנוסף לכך, קיים ענף מחקרי בנושא העוסק בתהליכי שינוי בבתי הספר: לורטי (Lortie, 1975 ) טוען, כי קיים פער בין הצהרות בית הספר לגבי תהליכי השינוי המתבצעים בו לבין השינוי בפועל. לורטי מציין, כי מורים חוששים לנסות גישות חדשות. לאור המחקר על שינוי בית ספרי ניתן לראות כי, תוכניות שינוי המבוססות על הכנסת שינוי בדרך של החלטות "המונחתות" מלמעלה,“top-down” , אינן יעילות וכמעט ואינן נקלטות לאורך זמן, וכדי שתהליך השינוי יקלט, על צוות בית הספר לקחת חלק פעיל בתכנון השינוי ובהצבת מטרותיו. שחר (1994) טוענת כי שינוי מהותי בבית הספר יהיה אפשרי רק אם תהליך ההערכה יהפוך לשגרה המתבצעת ברמה מקצועית גבוהה. כדי לתאר תופעה קיימת בבית הספר, להעריך אותה, לשפוט ולקבל החלטות בהתאם יש צורך באיסוף מידע רלוונטי, חקירה וחשיבה ביקורתית. ועוד ועוד ועוד… הסקירה שהבאתי לעיל היא שטחית ביותר, אך מטרתה להדגיש את המורכבות הגדולה של תהליכי שינוי ברמה האישית וברמה המערכתית. אם כך – יש בכלל סיכוי או שמא עבודתנו סזיפית, ועולם כמנהגו ינהג? האם יהיה נכון לטעון שהדימוי המתאים לבית הספר הוא "ספר ישן" שכבר לא רלוונטי, לא אקטואלי, ולא יכול להשתנות? (המעוניינים במקורות המצוטטים לעיל, מוזמנים ליצור אתי קשר באמצעות הדוא"ל.)

 

 

שינויים top up /top down מאת א’

27/11/2000 21:8

 

ז’ שלום רב! יש לקחת לדעתי שיקולים נוספים בחשבון והם רצון החברה (המיוצג בעיקר ע"י קהילות הורים) והאם מערכות חינוך הן מובילות הדגל (השינוי) או משקפות רצון החברה. כל זמן ששלטת הגישב של ה"חברה המסמיכה" יקשה על מערכת החינוך לתת ביטוי לשינוי מהותי והוא יהיה איטי, שולי,וודאי לא "מהפכני"

 

מהפכה בחינוך מאת ז’

28/11/2000 23:6

 

בקיץ שמעתי את רוני אבירם (במיני הרצאה) על השינויים במערכת החינוך. כפי שכתבתי לעיל, יש הרבה גורמים המשפיעים על טיב השינוי ועל אופיו (כולל top down ו- bottem up). רוני היציג תיזה מעניינת על פיה השינויים יווצרו בדרך המהפכה או בדרך שתנועות חברתיות הולידו והובילו שינויים. הוא הביא לצורך כך לדוגמה את התנועה הפמיניסטית, ארבע אמהות ועוד. כן אמר שלטענתו רק כאשר תצמח תנועה עממית המורכבת מאנשי חינוך, הורים, תלמידים, סטודנטים ועוד בעלי עניין, רק אז יתכן השינוי. מאז ששמעתיו, חשבתי רבות על התיזה הזו, עדיין לא גיבשתי דעה לגבי מידת הסכמתי אליה, אם כי בתחילה היא עוררה בי התנגדות, כי חשבתי שהשינוי האיטי הנולד מתוך בתי הספר מהצרכים של המורים, אולי מסמן תקווה?

 

 

שאלה לגבי הכתוב מאת ס’

14/11/2000 12:44

 

ז’ שלום ראשית אני חושבת שנפגשנו בשנה שיברה בקורס של י’ נבו.שנית לגבי מה שרשמת בפרוייקט שאת עוסקת בו בבית הספר יש לי שאלה האם אתם בונים ת"ל אחרת שונה שאינה מבוססת על מקצועות הלימוד המסורתיים מדעים, ספרות מתמטיקה וכד'? הייתי רוצה לשמוע קצת יותר. תודה ס’

 

שינויים והובלתם בעידן פוסט מודרניסטי מאת א’

14/11/2000 11:28

 

בעידן הנ"ל בו כל "אמת" היא רלטיבית, האם עידוד בתי"הס לשינוי מ"טעם" (מח' לתכניות ושיטות)השלטון המרכזי הוא ה"נכון" או ש"נכון" יותר ששינויים יתבצאו בבתיה"ס מתוך צורך פנימי אותנטי המבטא את צרכי קהילת הלומדים?

 

 

בית ספר אינו הבית של הספר מאת ד’

14/11/2000 0:20

 

אמנם, ז’, הצגת את השינוי כתהליך ארוך ומורכב, אך אם תביטי אחורה ותשווי את בית הספר של היום לבית הספר שהיה לפני מספר שנים, תראי את ההבדל. ההבדל בין "ספר ישן" ל"בית ספר" הוא בכך שהספר סטטי ומורכב מדפים (עצמים דוממים ) לעומת בית ספר המורכב מאנשים חיים: מורים, תלמידים ועוד.

 

שאלה למחשבה מאת ח’

14/11/2000 13:26

 

לד’, אכן זה ברור שאנו עוסקים באנשים ובידע דינמי. שאלה למחשבה: לאור הנחה זו, האם ביה"ס הנוכחי, של המאה העשרים ואחת, הצליח לסגל לעצמו דרכי הלמידה, הוראה וההערכה, מתאימים? מה דעתך?

 

 

עוד לא אבדה תקוותנו מאת ד’

21/11/2000 0:11

 

מסכימה אתך ח’, שהמצב אינו אידיאלי. ניצני שינוי והתאמה למציאות ניכרים במספר בתי ספר באופן מערכתי ובבתי ספר אחרים בכמה כיתות עם מורים "משוגעים לדבר". אך הפוטנציאל קיים!!!!!! את הספר, אינך יכול לשנות (וטוב שזה כך ), אני מאוד נהנית לפעמים לקרוא ספר ישן וטוב שלא נס ליחו.

 

ועוד על שינויים מאת ז’

14/11/2000 21:47

 

י’ שלום אכן נפגשנו אצל י’ נבו בשנה שעברה, אני שמחה להיפגש שוב השנה, אם כי השנה ניפגש פגישות וירטואליות. אני רוצה להגיב לכל התגובות שנאמרו לעיל. ראשית תהליכי שינוי, שמשרד החינוך מוביל היום בבתי ספר, נמצאים באורינטציה לפדגוגיה עדכנית, תוך התייחסות להל"ה קונ'. ממנה נגזרים כישורי לומד, ומורה עדכניים ומורכבים. תהליך השינוי נעשה כאשר צוות בית הספר ולעיתים אף הקהילה, הם הגורמים המובילים את התהליך, וצוות המדריכים רק מלווה אותו מעצם היות המדריכים מומחים בתחום תהליכי שינוי ומומחים לתפיסה הקונ'. כל צוות מאתר את הצרכים הספציפיים שלו ומהצרכים של ביה"ס יוצאים להגדרת השינויים הרצויים על ידם ולקביעת תוכנית העבודה, ותוכנית בית ספרית. כפי שכתבתי בתגובתי הראשונה - תהליך שנבנה מלמטה כלפי מעלה, בשילוב עם דרישה מערכתית. ההערה הקשורה לעובדה שמוסד שילטוני מוליך שינוי, יכולה להיות רלוונטית במקרים מסויימים, כאשר למשרד הממשלתי יש אינטרס מסויים לנצל את הפרט. אך במקרה הנוכחי, סוף סוף המשרד מוליך תהליכים תוך מתן אוטונומיה מלאה לבתי הספר לבנות לעצמם את "סל השינוי". וכאן טמונה התשובה גם לשאלתך י’, בתי ספר אחדים, המתקדמים יותר בתהליך, עוברים לגישות הוראתיות מתקדמות יותר, לאו דווקא מבחינת שינויים באשכולות של הדיסציפלינות, אלא גם מבחינת דרכי ההוראה הלמידה וההערכה המשולבים ומסורגים זה בזה. לדוגמה, שיטת החקר (ניתן ללמוד על בי"ס רקפת בכרמיאל, או על בי"ס גבריאלי הכרמל בניהולה של צ’ יועד- מנוחה מכירה אותם טוב). מגוון הוריאציות של תהליכי השיוני, רחב, ובעצם מה שחשוב הוא שמתחילים לקרות דברים בשטח. ד’, אתמול חשבתי דקות אחדות על הדימוי של ה"ספר הישן". למטפורות יש בדרך כלל חסרונות בגלל שהן אינן מצליחות לענות על התפיסה של המשתמש בהן במלואה. אבל היתרון הגדול שלהן הוא בכך שהן מאלצות אותנו לחשוב, לשקול ולבדוק את עצמנו האם התפיסה שלנו עומדת במבחן הביקורתיות האישית ו/או הציבורית. ובהמשך לשאלה של ח’ אני שואלת האם בית הספר היום מתאים את עצמו לשינויים המהירים בעידן הידע? האם התכנים שנלמדים כולם רלווטיים בעידן שלנו?

 

 

עוד על מטפורות בעידן בידע מאת ח’

14/11/2000 23:7

 

שאלה פתוחה בהמשך לחשיבה על מטפורות של ז’: מאחר ולמטפורות יש כוח רב בהעברה ותפיסת המסר הטמון בה, נשאלת השאלה: מהן המטפורות המתאימות לתיאור תהליכי הלמידה, הוראה והערכה? למשדל, האם מטפורת הבנאי-מתאימה ביותר לתיאור תהליך הבניית הידע במאה ה-21? אולי ישנן מטפורות מתאימות יותר? מה דעתכם?

 

מטפורה מאת א’

15/11/2000 21:19

 

הייתי מדמה את הבניית הידע דווקא למארג רשת העכביש.לכל סוג של עכביש יש צורה גודל עובי ונפח שונים וכולם בונים זאת בהתאמה לצרכיהם(השרדות והסתגלות לסביבה משתנה על מנת לצוד צריך לגדל את דור ההמשך. סגולות גנטיות מולדות מכתיבות את מאפיני המארג,אך תנאי הסביבה משפיעים על העיצוב הספציפי והסופי. אם הרשת נפגעת יש לעכביש יכולת לשחזר ולהתאימה לנסיבות החדשות עליהן יניח קשרים ויסודות להתחדשות.

 

 

שימוש בדימויים מעולם החי-מותר האדם? מאת ח’

16/11/2000 17:34

 

א’, דימויי יפיפה. השימוש שעשית בדימוי מעולם החי לתיאור הלמידה מחזיר אותי למאמר של מיטש רזניק-Walking Tree על הבניית ידע. ראה באתר השנה שעברה-מקור. לדעתי, איננו שונים כל כך מבעלי החיים. אמנם אנו חיים בעידן דיגיטלי, אך מוחינו וגופינו נשארו פחות או יותר אותו דבר כמו שהיו לפני מאה אלץ שנה. על כך ניתן לקרא בספר המצויין: Eccles, J.C. (1989). Evolution of the Brain: Creation of the Self. Routedge Publishing. London. England. בע"מ 130-136

 

האמנם? מאת א’

17/11/2000 19:48

 

ובכל זאת מותר האדם הוא לא בזכרון האישי ההופך לדומן אלא בזכרון הקולקטיבי של המין האנושי ויכולתו של האדם ללמוד מנסיונם של אחרים, לאורך דורות, מה שלא בטוח לגבי מינים אחרים אפילו קופים קשה להם להנחיל ידע נלמד לדורות הבאים. הידע העובר בין בעלי חיים אחרים הוא זה הטבוע גנטית ומשתנה אבולוציונית ולא כך הוא אצל האדם ואולי זה מותר האדם?

 

 

תגובה אישית מאת ס'

18/11/2000 23:53

שאלות שעלו ברשת הדייגים מאת ח’

20/11/2000 9:42

 

לי’ שלום, המטפורה של רשת הדייגים מאד מצאה חן בעניי. היא העלתה אצלי הרבה שאלות, למשל: מהם מאפייני הרשתות? באיזה ימים ואגמים אנחנו דגים? האם יש לזה השלכות על סוג הרשת המועדף? איזה דגים אנחנו רוצים לדוג והאם הרשת מאפשרת לנו לדוג אותם ביעילות? מתי הדג שהעלנו בחכתינו משמעותי ומתי אנחנו מחזירים אותו לים המידע?מי קובע מהו משמעותי ומה לא? האם כל תלמיד יכול לפתח את הרשת שלו ואת אסטרטגיות הדייג בביה"ס?האם אנו פורסים רשתות משותפות? מהן מאפייניהן?

 

 

עצה טכנית מאת  ז’

19/11/2000 10:16

 

י’ שלום בשנה שעברה חווינו את מה שקרה לך כשלא הצלחת להכניס את הודעתך. אני משערת שההודעה מוגבלת בזמן. לכן אם ידש לך הודע ארוכה, כתבי אותה ב-word העתיקי אותה, היכנסי לאתר,כאשר את בחלון של תוכן ההודע, לחצי למעלה על edit ושוב על paste. ההודעה במלואה תועתק.

 

היחסות לשיעורהראשון ותגובה לשקף מס' 2 מאת ס’

12/11/2000 9:51

 

הנקודה החשובה בעיני היא מהם המטרות שהוצבו ולפי אותן המטרות הערכה צריכה להתיחס. אם המטרות נשארו בגדר ידיעת תכנים אז כך גם תיראה ההערכה, אבל אם היעדים ישתנו לפיתוח לומד בעל מכוונות עצמית ללמידה אז דרכי ההערכה ישתנו. בקרוב יתבצע מבחן במדעים במחוז חיפה ( המחוז איליו אני שייכת) ובאופן מפורש המפקחת למדעים ציינה שהמבחן יכלול תכנים מכיתה ז וח' כמו כן יהיו שאלות שיבדוק מיומניות כמו קריאת גרף, קריאת טבלה וכדומה. אז מה אני אמורה לעשות?! התיחסות לתמונה מס' 2 מקום הידע נמצא עדין אצל המורה והתלמיד נראה מתלווה אל המורה באופן הטכני ולא כמפעיל חשיבה עצמית מה אני עושה? למה אני עושה את מה שאני עושה? מה המטרה שלי בניסוי זה?

 

 

לס' המודאגת מאת ד’

13/11/2000 17:7

 

עליך לברר מהן מטרות המבחן, כפי שאמרת:"המטרות, הן המדריכות את הצעדים הבאים". לפי דעתי המטרה להעריך את הישגי התלמידים באופן כללי, ולא לדרג את בתי הספר. לכן אין לך צורך לדאוג. בכל מקרה כדאי שתכיני לתלמידים, מדי פעם, דפי עבודה קצרים שיכילו משימות קצרות ומגוונות הן בנושאים והן במיומנויות.

 

שלום,הצעה לדיון מאת ר’

11/11/2000 21:0

 

באתר הקורס משנה שעברה ניתן למצא תחומי עניין שונים. אותי עניין מאמרה של חנה גרין (ב"תוצרי למידה") על הרעיון לשלב את התלקיט ככלי ההערכה לקבלה לאוניברסיטה. בין מטרותיו של כלי ההערכה ניתן למנות את יכולתו לנבא הצלחה במושא המדידה מחד ולשפר את היכולת בנמדד מאידך. הייתי רוצה להציע 2 הצעות לדיון : 1. האם באוניברסיטה היכולת לרפלקט ולהכין תיק עבודות היא חיונית ובאילו מקצועות? 2. האם הכנת תיק העבודות משפרת את היכולות בתחומים בהם התלקיט עוסק וביכולות כלליות?. תמונה מספר 2 מביעה התנסות ישירה, "ללמוד דרך הידיים" כמו שאומרים.יש כאן ערוב של יותר חושים ויותר אקטיביות בלמידה, אך לא ניתן למצא בלמידה זו את היכולות ה"גבוהות" כמו תכנון.

 

 

לימוד או ביצוע? מאת ד’

13/11/2000 17:14

 

אמרת: "ללמוד דרך הידים", ואולי כדאי לאמר: "לבצע באמצעות הידים" וכמו שאומרים : hands on. אך ברור שאין כאן חשיבה עצמאית, מה שחסר הוא ה - mind on.

 

"דרך הידיים" זה לא בהכרח "דרך הרגליים" מאת ר’

20/11/2000 22:5

 

"דרך הידים" מאת ד’

21/11/2000 0:18

שאלה מאת ר’

27/11/2000 22:26

 

התייחסות ראשונית ותגובה למפגש מאת י’

10/11/2000 16:55

 

סוף כל סוף יום שישי אחר הצהרים הצלחתי להכנס לאתר ולשוטט בו (אתם בטח מבינים התחייבויות קודמות כמו פתיחת email וכו..) האמת אתר מאוד נחמד ואני מקווה וגם מאמינה שהוא יהיה עוד יותר נחמד ביולי 2001. על כל מקרה רציתי להתייחס למספר דברים שהועלו במפגש האחרון ולתחושות אותן אני חשה במסגרת העבודה בבית הספר. כפי שכולנו יודעים ישנו שינוי חשיבתי אדיר מבחינת ההוראה בבית הספר (למידה פעילה, עצמית מכוונת וכו'..) למעשה השינוי בו אני חשה הינו צורני כמעט לחלוטין (ישיבה בקבוצות) אבל ההוראה היא פרונטלית. מורה מביא חומרים מסוימיים לשיעור ובהם התלמיד מתנסה וגם זה לעיתים נדירות. ואפילו אני (מורה לחינוך מיוחד בכיתה משלבת) מוצאת את עצמי מובילה יד ביד את התלמיד לקראת למידה כשהתלמיד כמעט ואינו תוהה וטועה (אילוצי המערכת וכו'..) האם זו למידה ? או שמא דבר מה אחר. אני תוהה האם באמת ישנו שינוי הלכה למעשה או ש... התייחסותי לתמונה מספר 2: גם כאן המורה הוא בעל הידע, עם זאת התלמיד פעיל, לומד על ההתנסות מתוך ההתנסות אך הוא אינו יוזם את ההתנסות עצמה. אז זהו לבינתיים, שבת שלום. י'

 

 

שינוי מאת ד'

13/11/2000 17:21

 

השינוי בבית הספר יגיע לידי ביצוע מעשי, כאשר כל מורי בית הספר יעבדו כצוות אחד, יתכננו משימה המעלה בעיה לפתרון, הדורשת אינטגרציה של מספר תחומי ידע, אינטגרציה של מיומנויות והתלמידים יצטרכו להתמודד עם פתרונות שונים. לשם כך יהיה עליהם להתארגן בקבוצות ולבדוק אפשרויות, יתרונות וחסרונות של כל פתרון. המורה תנחה אותם אך לא תכתיב להם. זה לא קל, אך בהתארגנות של מספר מורים בעלי חזון, זה אפשרי.

 

לי' מאת ל.ח

10/11/2000 22:26

 

אין ספק שהמערכת עדיין לא לגמרי הפנימה את הצורך בדרכי הוראה והערכה חלופיים, אך הכיוון הוא נכון. כמובן שאני יכולה להתבטא רק לגבי הכיתות שאני מכירה. אני בהחלט רואה שילוב של דרכים נוספות. זה לא שההוראה הפרונטלית לא קיימת יותר, אך היא לא הבלעדית. חשוב לציין שהלומדים מעדיפים, ללא ספק את הגיוון והשילוב של דרכי הוראה – הם אוהבים מאוד להתנסות בדרכי למידה אחרות, למרות שהן דורשות מהם השקעה רבה יותר. אך העיניין וההתנסות מפצים. תמונה 2 מבחינתי, היא שלב המעבר, מההוראה המסורתית, בה המורה הוא מעביר הידע הבלעדי, לשלב הבא, בו המורה יהיה "המדריך", המכוון. בשלב זה, המורה מגלה נכונות לשתף את התלמיד בתהליך הלמידה, אך עדיין רואה עצמו כבעל הידע, ואותו ינסה להעביר. שימשיך להיות מעניין. ל.ח

 

 

לל.ח מאת י'

10/11/2000 23:33

 

ל.ח , קראתי את שכתבת ואני אכן מסכימה איתך. מעיון חוזר במה שכתבתי הבנתי שלא נסחתי את דברי כהלכה. אני יודעת שנעשים נסיונות לשפר, לגוון ולי’ את ההוראה בבית הספר אך ממה שלי נראה הוא שאנו כמורים נותנים פחות מידי קרדיט (לעיתים) לתלמיד. אולי יום יבוא ובו יהיו פחות תלמידים בכיתה - יותר תשומת לב לתלמיד, תקציב גבוה יותר ויותר שעות הוראה אזי אני מאמינה שההוראה תהיה פחות פרונטלית פחות מונחית על ידנו, יותר חוויתית ויותר משמעותית לתלמיד. ואז שכרנו המלא יהיה בצידנו. י'

 

תקווה לשלום מאת ר'

10/11/2000 16:46

 

אני מקווה ששנת הלימודים תשס"א תהייה שנת שלום , ברכה ודו-קיום בין שני העמים במדינה . כולי תקווה , שישרור שוויון זכויות במדינה לכל אזרחיה , והמשך שנה פוריה ומוצלחת.

 

 

אנשים לאנשים P2P מאת ח'

12/11/2000 19:20

 

ר', אני מצטרף לאיחוליך לשנה החדשה. שלום יכול להעשות רק במפגש הדדי בין אנשים לאנשים. אני תקווה שכל אחד מאיתנו, יעשה את המיטב בחלקת אלהים הקטנה שלו לשם השגת מטרה זו, למרות כל הקשיים והמכשולים.

 

ח' שלום מאת ר'

17/11/2000 19:34

 

התקשורת בין בני אדם ובין העמים נעשית באמצעות דו-שיח ועשייה פורייה בכיוונים חיוביים , חיוניים ואנושיים. על כן כולי תקווה שגדולי העמים ומנהיגיהם יגיעו למסקנה נדרשת זו , לעשיית טוב , ורק טוב לבני אנוש בכלל ולעמיהם בפרט. מאחל לך חיים ארוכים ורחבים והצלחה בכל אשר תעשי. מר' ערב שבת - 17.11.00

 

 

שיטות חלופיות בהערכה מאת ח'

20/11/2000 9:33

 

שלום ר', תודה על האיחולים. שמי ח', אבל לא נורא חן חן לך, על האיחולים הלבביים.. האם אתה מלמד? היכן? האם אתה מתכוון ליישם שיטות חלופיות בהערכת הישגים? שבוע טוב

 

ישום חלופות בהערכה מאת ר'

27/11/2000 19:6

 

שלום ח', "אם נפלה שלהבת בארזים מה יעשו אזובי קיר" , אני מתנצל על הטעות הטכנית שנפלה , היות ואני עדיין מתלמד בנושאי אינטרנט , לא שמתי לב כאשר כתבתי כ' במקום ח', בכל זאת באתי על הטעות. אני מורה בביה"ס תיכון ע' , מחנך כיתה וסגן מנהל ורכז מקצוע , מזה 13 שנים. בביה"ס שלי התחלנו לפני כ-3 שנים בישום חלופות בהערכה במה שנקרא "תלקיט" (פורט-פוליו), אני מקווה שתהליך זה יכלול כל המקצועות בביה"ס למרות שהדבר כרוך במאמץ רב מצד המורים . ולהתראות ביום 28.11.00  מר'.

 

 

לר' מאת י'

10/11/2000 23:35

 

ר'. אמן ואמן כן יהי רצון. כולי תקווה שהמשך השנה יהיה טוב יותר מתחילתה. י'

 

ברכה ואיחולי הצלחה מאת ר'

10/11/2000 16:40

 

מאחל הצלחה והנאה לכל משתתפי הקורס. ר'.

 

 

שנה טובה מאת ז'

7/11/2000 19:42

 

לסטודנטים ברוכים הבאים לאתר. אני מברכת אתכם לפתיחת שנת הלימודים החדשה ומאחלת לכם הנאה צרופה כפי שאני חוויתי בשנה הקודמת. נצלו את הפורום, וכולי תקווה שתהנו ותפיקו ממנו את מרב ההנאה, העניין והלמידה.. מקווה להשתמע בקרוב.

 

 

כל הכבוד מאת בירנבוים מנוחה

7/11/2000 4:13

 

כל הכבוד לשלושת המוסקטרים שהצליחו להשאיר עקבות בפורום. אני מקווה שעתה, לאחר שעדכון המעטפת עבר בהצלחה, נוכל לעשות בה שימוש שוטף ללא תקלות, ולפיכך יצליחו גם שאר משתתפי הקורס להשאיר הודעותיהם בפורום בימים הקרובים.

 

 

תגובה לפורום מהשנה שעברה מאת ד'

13/11/2000 14:13

 

שלום לכל משתתפי הפורום ! לאחר שיטוט אקראי בהודעות מהפורום של השנה שעברה התרשמתי מהשילוב הנפלא בין הודעות אישיות לבין הודעות ענייניות לנושא הקורס. כמוכן התרשמתי עמוקות מההתייחסות האישית של המורה ומנחת הקורס פרופ' מנוחה בירנבוים. בשנה שעברה השתתפתי בקורס שילוב המחשב בהוראת המדעים, קורס שעשה שימוש באמצעי התקשוב בדרך דומה לקורס שלנוהלמידה בדרך זו משמעותית וקונסטרוקטיביסטית, כי כל אחד נדרש ל"השמיע" את תגובותיו לכל התרחשות ולכל נושא המועלה בקורס. אחת התלמידות אמרה : " אני מרגישה שהקורס רודף אחרי" ( לחיוב), משפט זה הפך לסיסמא שלנו במשך כל השנה.

 

התרשמות מהאתר מאת י'

6/11/2000 23:46

 

השיטוט שלי באתר היה מעניין ומהנה כאחד. האתר מגדיל את ציפיותי מהקורס והופך אותו למאתגר. בהצלחה לכולנו!

 

 

כניסה ראשונה מאת א'

6/11/2000 21:59

 

נחמד לסייר באתר ולתהות על האפשרויות המזומנות בו ללמידה התנסות וחוויה. ביחוד כשמתרשמים מ"הפקות" שנה קודמת.מ"שוטטות" באתרי אינטרא-נט המבוססים על צ'ט און ליין יש לדעתי לקבוע כללי "דיבור וסדרי התנהגות מה דעתכם?

 

 

למה הכוונה? מאת ד'

13/11/2000 14:8

לגבי כללים מאת א'

17/11/2000 19:55

 

חלופות בהערכת הישגים מאת ל.ח

5/11/2000 12:16

 

שמחתי להיכנס לאתר ולפורום, לאחר מס' ניסיונות כושלים. האתר מרשים, למרות שעדיין לא מיציתי אותו. נחמד להשתייך לצורת לימודים "חלופית" שכזו. בהצלחה לכולנו.

 

 

ברוכים הבאים מאת מנוחה בירנבוים

30/10/2000 1:36

 

שלום לתלמידי הקורס בשנה"ל תשס"א, ברוכים הבאים לפורום המתוקשב! אני מקווה שכולנו נעשה בו שימוש לצורך למידה משמעותית ומעשירה. בברכת שנת לימודים פוריה ומוצלחת, מנוחה.